*, ש"ז, — גִּלּוּי, הודעת דבר בקהל: מפרסמין את החניפים מפני חילול השם שנ' וכו' הוא ימות, בפרסומו (תוספת' יוה"כ ה יב). כך היו בני ירושלם עובדים לכוכבים בפרסום ולא במטמונים (פסיק' רב', ותאמר ציון, קמג.). — ובסהמ"א: וישכיל המשכיל בירור חיוב קבלת עבודת האלהים עם בירור הראיות ופרסום העדים ואמתת המופתים (ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים, פתיח'). אבל זכר יום עמידת הירדן וכו' בעבור פרסומם אצל ההמון (הוא, כוזרי, ג סג). ובספר הנצוח ביאר ההקש אשר שתי הקדמותיו או אחת מהן לקוחה על צד הפרסום, ולפי שרוב הדברים המפורסמים הם קרובים לאמת יהיה זה אם כן החלק השלישי שהוא רובו אמת (ר"מ בן חביב, דרכי נעם, ד:).