1, פ"י יְפַרפְרֵנִי, —  א) הטיל, טלטל, הניע הנה והנה, נענע, schütteln; secouer, agiter; to shake: שלו הייתי וַיְפַרְפְרֵנִי ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה (איוב יו יב).— ואמר הפיטן: הרמוני ופרפרוני ופצפצוני מרדפי ומגדפי ומנגפי (ר"י הלוי, אהה אדני אלהים, סלוק שבת חזון, שעה"ש 115). — ב) *פּרפר ביצה על גבי דג, הטיל ביצה (מפרפרת ומרפרפת) וכדו' על גבי דג או מאכל אחר2: ומודים (בית הלל) שאם בישל שני מינין בקדירה או במקור נדפס 'אל' שפירפר ביצה על גבי דגה ושחיתך קפליט תחת דגה שהן שני תבשילין (תוספת' יו"ט ב ד). הכל מודין שאם פירפר ביצה על גבי המליח וכו' שהן שני תבשילין (ירוש' ביצה ב א). ושוין (ב"ש וב"ה) שאם פרפר ביצה ונתן לתוך הדג3 או שרסק קפלוטות ונתן לתוך הדג שהן שני תבשילין (רשב"א, בבלי שם יז:). — וּפִרְפֵּר גלוסקין, פִּרְפֵּר (ביצה או חלב) על גבי הגלוסקין, או פרפר, הטיל גלוסקין לתוך החלב4: לא יתן אדם מים על גבי ספוג יבש ויתן על גבי מכתו אבל נותן על גבי רגליו והן יורדין לספוג, נותן אדם מוך יבש וספוג יבש על גבי מכתו אבל לא גמי יבש ולא כתיתין יבישין על גבי מכתו, נותנין מים לתוך קמח קלי ובלבד שלא יגבל במקור נדפס 'יגדל', מפרפרין גלוסקין לחולה בשבת ובלבד שלא יחבץ, אבל מחבץ הוא מעשה קדירה ואוכל (תוספת' שבת יב יד). — °ובמשמ' שבר לפרורים, רסּק5: וכן הברזל מנוקב שמפרפרין עליו את הפת שקורין ריב"איזן בכל אילו אין הגעלה מועיל בהן (ספר מהרי"ל, הלכות הגעלה). — ג) פ"ע פּרפּר הנהרג, הניע וטלטל אבריו הנה והנה, התנענע. um sich schlagen, zucken, zappeln; tressaillir, palpiter; to twitch, quiver, palpitate6 : מעשה בשני אחים כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהן את חבירו לתוך ארבע אמות נטל את הסכין ונתן בלבו וכו' ואחר כך בא אביו של תינוק ואמ' להן אחינו אני כפרתכם, מפרפר היה בני וסכין לא נטמאת (תוספת' שבוע' א ד). לקח מכת מות ומפרפר ויצא הימנו רביעית דם ועקרוהו בחזקת שהוא חי והוליכוהו למקום אחר וכו' (שם אהיל' ד יב). ראוהו רודף אחר חבירו להרגו והסייף בידו וכו' והעלימו עדים עיניהם ואחר כך מצאוהו הרוג מפרפר והסייף מנטף דם מיד ההורג וכו' וכו', וכבר היה יהודה בן טבאי נכנס לחורבה ומצא שם הרוג ומפרפר והסייף מנטף דם מיד ההורג (מכי' מסכתא דכספא כ). מה שרץ הקל הרי הוא מטמא כשהוא מפרפר, מת החמור אינו דין שיטמא אפילו מפרפר (ספרי במד' קכה). חלל לא מפרפר חלל לא מפרכס, ראוהו מפרפר כאן ובא לאחר זמן ולא מצאו, אני אומ' נעשו לו ניסים וחייה (בשם ר' זעורה, ירוש' גני' סוטה ט א, 217).  חלל ולא חנוק חלל ולא מפרפר, באדמה ולא טמון בגל (ת"ר, סוטה מה:). למלך שהיה לו שני בנים כעס על הראשון ונטל את המקל וחבטו ופרפר ומת (ר"ש בן לקיש, מד"ר איכה, פתיח'). —  ואמר הפיטן: מפרפרים הילדים וזה על זה מפרכסים ממהרים שחוט אחרים ובדמיהם מתבוססים (דוד בר' שלמה, אלהים אל דמי, סליח' מוסף יוה"כ). —  ואמר המשורר: כן הרבה להג והילד במים שוכב ומפרפר בין מות לחיים (שירי יל"ג ב, משל יח, עמ' 37). —  ובהשאלה, פִּרְפְּרָה  הנפש: אף על פי שהכה אותם מכת מות מחצי הלילה, היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר (ר' יוחנן, בראש מס' שמח').