א. פִּרְפּוּר

*, ש"ז, — שה"פ מן פִּרְפֵּר, פעֻלת המפרפר באבריו: וישמע אלהים את נאקתם, רבי הונא רבה דצפורין אומר (נאק) לשון פרפור הוא, הדא הוא דכתיב ונאק נאקת חלל (מד"ר איכה פתיח'). — ובסהמ"א: אפילו נשחטו ב' סימנים אינו מטמא עד שימות לגמרי בלא שום פרפור ובלא שום תנועה (המאירי ליומא כג.)

חיפוש במילון: