פִּרְצוֹן

ש"ז, — כמו פֶּרֶץ, ואמר הפיטן: סיים ארבעים וארבע לרצון, סדורות כדת בלי פרצון (משולם בן קלונימוס, אשוחח, Elbog. Stud., 130). רפו ידי עם עניי הצאן, רדו בהם שונאיהם בעני ילחצון, קום כי עליך לגדור פרצון, קוחם פקח וקרא בשעת רצון (אליה בר שמעיה, תחרות, סליח' ג עשי"ת).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים