°, ש"נ, —  שם אחד הטעמים המפסיקים, בן זוגו של המהפך, וצורתו ʾ  ובא על האות האחרונה בתבה, ואם מקומו מלעיל יבוא כפול ʾʾ: אחד עשר היא פשטה, בחיך ובלשון מבוטה, לעולם לאחור נוטה, ובשני פעמים פשוטה (דקדוקי הטעמים לבן אשר יז, 18). הרביעי נקרא פשטה והוא היתיב בחיך ובלשון מבטה ובשני פעמים פשוטה (הורית הקורא, דרנבורג, 72). ואם מין אחד היה, צריך אתה לקרותו באחד משני טעמים שאין מפסיקין כגון פשטא או רביע (רש"י חגיגה ו:, ד"ה לפסוקי).