°, פשטיי, ת"ז, — שיש בו מתכונת הפְּשָׁט, השיך לפשט: ועוד בעבור מעוט השקפתם על פרושי רבנו סעדיה ופירושי רבנו שמואל בן חפני ז"ל הפשטיים (ר"י א"ת, הרקמה, הקד', VIII). רמז בזה כי זה לא אמרוהו על דרך תלמודיי אבל פשטיי (נרבוני פרוש למו"נ, א עא). שיש לו כמעט חיבור שלם על כל התורה שבע"פ להביא אותה בכור הוכוח הפשטי (ישראל משה חזן, שארית הנחלה, יח). ועל דרך הפשטי אמר לא יערכנה פטדת כוש שהוא גוון מקבץ הראות יותר משאר אבנים הנזכרים שהוא מעין הפשט (ר"מ אלשיך, איוב כח יט). — ותה"פ: כי הלא אין ספק כי לא פשטיית שאלוהו מלאכי השרת רק על פי דרכה הרוחני (הוא משלי ח ל). — ובמשמ' דבור פשוט, מְפֹרָד, בנגוד למליצה ושיר: ראש דבר בהגדה פשטית תוכחת מוסר על לב דונש וכו' (תשו' תלמידי מנחם, 19).