פְּשִׁיטָה

*, ש"נ, — א) פעֻלת הפושט את בגדיו: הקיש פשיטה ללבישה, מה לבישה בקידוש ידים ורגלים, אף פשיטה צריך קידוש ידים ורגלים (ספרא ויס, אחרי פרק ו). — ב) פעֻלת הפושט והמפַשט את אבריו: וכאן וכאן לא היתה שחייה אלא כריעה ופשיטה בלבד (תוספת' שקל' ב יז). — °ואת קו הבנין: וקו ינטה, ענין פשיטה ומתיחה (רד"ק, סה"ש, נטה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים