*, ש"נ,— א) מעמדו ודינו של הבן הַפָּשׁוּט, שאינו בכור, וחלקו הפשוט בירֻשה בנגוד לבכורה או לִכְפִילָה: מה לענין פשוטה את רואה את הבן כילו קיים ליטול פשיטות אביו אף לענין כפילה אתה רואה את הבן כילו קיים ליטול כפילות אביו (ריש לקיש בשם אבא בר דלייה, ירוש' ב"ב ח ג).— ובסהמ"א: ראובן הבא לירש מכח יעקב בנכסי יצחק לא יטול אלא חלק פשיטותו של אביו וכו' שהבן במקום האב עומד בין לחלק בכורה בין לחלק פשיטות (רשב"ם, ב"ב קטז:, ד"ה ושהיה צלפחד).בכור שנטל חלק באחת מן השדות כאחד מאחיו חלק פשיטות (הוא, שם קכו.). והא דכתב לא יוכל לבכר היינו דוקא חלק בכורה אבל חלק פשיטות יכול (תוס' יבמ' לו., ד"ה משום). אבל בחלק הפשיטות אינו יכול לסלק עצמו ולומר לבעלי החובות הנה הנכסים לפניכם (טוחו"מ רעח יא, בשם ר' יוסף הלוי). — ב) °תכונת הפשוט והאחיד הנקי מכל תרכבת: ואמר אחד הפילוסופים מי שקצר שכלו להבין ענין הפשיטות החזיק בשמות אשר דברו בהם הספרים הנתונים מאת הבורא וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). אבל רמז למה שיהיה אחרי המות שתשוב הנפש בצורת המלאכים בענין פשיטותה ודקותה (שם, הבטחון ד). ואיך יהיה ענין דעותנו כשישתדלו להשיג הנקי מהחמר הפשוט בתכלית הפשיטות המחוייב המציאות אשר אין עלה לו (ר"ש א"ת, מו"נ א נח). המופת על המנע ההרכבה בו יתעלה אבל הפשיטות הגמורה בתכלית האחרונה (שם שם ס). להוציא דבר גשמי מכח פשיטותו הגמורה (הקד' ראב"ד לספר יצירה). והגשמים הממוזגים מאלה התמזגות קרוב מן השווי בזרעי הצמחים שבים מן פשיטות איכיות היסודות בהם (אמו"ר לראב"ד א ו, 21). מה שנאמר מאין רוצה לומר שאין לו שותף כי הכל מכחו אבל אותו אין יותר הוא יש מכל היישות שבעולם אבל מתוך שהוא פשוט וכל הפשוטים מורכבים נגד פשיטותו נקרא כנגדם אין (ר' דוד בר' אברהם, מסורת הברית, קבץ על יד יא, לא). טרם נהיה שום דבר היה הכל גלוי לפניו ומצויר במחשבתו על דרך הפשיטות (שם שם, לב). מי הוא זה אשר בטבעו המיוחד לעלות שמים מצד קלותו המוחלט ועוצם פשיטותו כמו האש (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי ל, ד"ה דברי אגור). יסוד האויר השני לו בפשיטותו וקלות (שם שם). ולזה אמרו והחליטו המאמר שבמחוייב המציאות ית' אינו גוף ולא כח בגוף והוא בתכלית הפשיטות (מנחת קנאות, קופמן, 20). אבל הבורא פשוט הוא תכלית הפשיטות (שבט יהודה, הנובר, 121). — וכשה"פ, במשמ' פשיטת הכדור, חשוב שטחו: וכן חוג החוזים הנקרא אצטרול"ב בערבי לא יתכן למחברו אלא אחר עמדו על חכמת השיעור ועל המכרוטאת1 ותנועת הגלגלים ושיטות הכדור (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש, ד).