פְּשִׁיעָה

*, ש"נ, — שה"פ מן פָּשַׁע, פעֻלת הפושע, מעשה רשלנות,  Nachlässigkeit; négligence; negligence: תשעים ותשעה מתים בפשיעה ואחד בידי שמים (ירוש' שבת יד ג). תחילתו בפשיעה וסופו באונס (ב"מ מב.). פשיעה בבעלים וכו' רב אחא ורבינא, חד אמר חייב וחד אמר פטור (שם צה.). לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל באונס נתרפא מן האמצע, היכי דמי בפשיעה כדרבי חנינא דאמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים (ב"ב קמד:). — ובסהמ"א: חוץ מצינים ופחים, שפעמים שבאין בפשיעה (רש"י, כתוב' ל.). מן הפשיעה יכול לשמור עצמו (תוס' שם שם, ד"ה הכל בידי). שמעט הוא שתשלם תפלה ליחיד מבלי שגגה ופשיעה (ר"י א"ת, כוזרי ג יט). חלה אחד מהם (מן השותפים) באונס אם יש קצבה לרפואתו מתרפא בשלו וכו' ואם חלה בפשיעה כגון שהלך בשלג בחורף או בחום בימי החמה וכיוצא בזה אפי' אין לו קצבה מתרפא בשלו (טוחו"מ קעז ג). הלא אף אם נפל בלא פשיעתו לא ישמח כדכתיב בנפול אויביך וכו' (אורח' צדיקים, האכזריות, כג:). — ואמר הפיטן: ראו משפטי ודיני שלחתם יד בפקדוני או כל ראתה עיני, שמירה זו בפשיעה למי החוב בפריעה ונדעה בשלמי הרעה (יצחק בן ראובן, פחדתי מיצרי, תוכחה, שעה"ש 58).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים