*, ציווי, ש"ז, — שה"פ מן צִוָּה, פעֻלת הַמְצַוֶּה, מצוה ופקדה, Befehl; ordre; command: צו, הציווי מיד בשעת מעשה ולדורות, אתה אומר הציווי מיד בשעת מעשה או אינו אלא לאחר זמן ת"ל צו וגו' ויעשו כן בנ"י וגו', הא למדנו שהציווי מיד בשעת מעשה, ולדורות מנין וכו' הא למדנו שהציווי מיד בשעת מעשה ולדורות וכו' (ספרי במד' א). אין הציוי בכל מקום אלא זירוז (ר"י בן בתירא, שם שם). אין ציווי בכל מקום אלא חסרון כיס (ר"ש בן יוחי, שם שם). אין ציווי בכ"מ אלא אזהרה (רבי שם שם). כנגד י"ח ציוויין שכתב בפרשת משכן שני (מתפלל אדם י"ח ברכות) (בשם ר' יוחנן, ירוש' ברכ' ד ג). והרי דשאין כתיב בהן למיניהן, אין כתיב בציווי1 אלא בהוצאה (שם כלא' א ז). הדא דאת אמר למצוה אבל לציווי2 ויקרב את אהרן ואת בניו וירחץ אותם במים ואח"כ ויתן עליו את הכתנת ואח"כ ויקרב משה את אהרן ואת בניו וילבישם כתנות (רב אידי, שם יומא א א). ולמה נתקללה (האדמה) וכו' שעברה על הציווי שכך אמר לה הב"ה תדשא הארץ וגו' מה הפרי נאכל אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן (ר' יהודה ב"ר שלום, מד"ר בראש' ה). אף הוסיפה על הציווי, סמכה לעשות רצון בוראה, עץ עושה פרי אפי' אילני סרק עשו פירות (ר' פינחס, שם שם). אתה צויתם ואני ציויתים, למה הניחו ציווייך והלכו אחר ציוויי (שם שם כ, הוצ' תיאודור). מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בציוויך אפי' שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים (ר' יהודה בר פדייה, שם שם כא). ויתרוצצו הבנים וכו', זה מתיר צוויו של זה וזה מתיר צוויו של זה (ריש לקיש, שם שם סג). וכן אתה מוצא במשה שהשגיב הקב"ה כחו ללכת בשליחותו ולעשות צוויו (שם שמות יב). אני פרעה וגו' שמעולם לא מרד על צוויו (שם במד' יד). לא היתה קריאה אלא לדברות בלבד, מנין אף לאמירות ולצווים, אמר ר' שמעון ת"ל דבר וידבר לרבות אף לאמירות ולצווים (שם שם). אדם הראשון הכנסתי אותו לג"ע וציויתיו ועבר על צווי וכו' (שם איכ', פתיח', ר' אבהו פתח). — ובסהמ"א: וכ"ש בדברי צווייה אזהרותיה דקדוקיה ופרטותיה שהם כלם סודות צפונים וכו' (מנחת קנאות, קופמן, 11). ואף תהיה שם נבואה להודיע העתידות או לצוות את האדם צווים פרטים שיעשה הוא ובניו וכו' לא יתחייבו האנשים להשמע אליו (ר"י אלבו, עקרים א טו). אע"פ שלוה ששלח למלוה חובו בציוויו ע"י שלוחו ונאבד פטור וכו' (טוחו"מ קכב א). — °ובמשמ' צורת הַצִּוּוּי בדקדוק, imperativus: והצווי מן הפועל הקל אשר עתידו יפעול וכו' יהיה פעול (ר"י א"ת, רקמה יד, 85). ותתן דוגמות הפועלים והיאך יהיו מהם הצווי והמניעה (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 28).