צֶוַח

°, ש"ז — כמו צְוָחָה, ואמר הפיטן: טוב ירד והגיד לחבריו במר ובצוח ואויב בא ומצאן יושבין ודורשין במרוח (אודך ה', סליח' שחר' צו"כ, מחז' איטל' ב, קה:). — ומ"ר צְוָחִים, ואמר הפיטן: אלה בקרני נבחים ואלה בקול צוחים ואנחנו בקול מי שבחים מפרק ומפוצץ סלעי צחיחים (שלמה הבבלי, חננו ה', סליח' יום ז).

חיפוש במילון: