צְלִיפָה

°, ש"נ, —  פעֻלת המזה דם, כמצליף, ואמר הפיטן: ע"ל1 פנה להצליף דם פר פנה לשחוט שעיר עם והזה, ע"ל פעמים שבע ואחת יצליף צהלי כגומרו תוכן הזיות טרם צליפת שבע שם לטוהר מזבח צעד (רשב"ג, קטע מעבודה, 138 .Elbog., Stud).



1 [עד לא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים