°, ש"נ, — תכונת הדבר הצלול, זַכּוּת, Klarheit; clareté; clearness: כשם שאדם מאיר נר בביתו להאיר, כן כשברא עולמו בדבור צוה הקדוש ברוך הוא על צלילות המים להוציא אור להאיר לעולמו (רזיאל, ד"ה בראשית, אמשט', יב:). הבדיל הוא קרוב בטבעו לכסף ומתחלף ממנו בשלשה עניינים בריח, ברכות ובצלילות (שער השמים לאבי הרלב"ג ב ב א). וז"ש חז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא, ר"ל לאו בזכות וצלילות של אדם לבד תליא מילתא, אלא במזלא, לשון יזל מים מדליו (נועם אלימלך, תולדות, ויעתר). ועי"ז אין לו שום מניעה ויכול להיות מסירת נפשו בזכות ובצלילות ויגיע לאחדות האמיתי' (שם חקת). — וצלילות היין, זכותו משמרים: ואף זה היינו דווקא בשאין ענבים באותו מקום הצלילות וגם יש אומרים דבעינן שיגיע הצלילות עד שולי הגיגית (תשו' מהר"י קולון לב). — צלילות דעת: והתענוג לחכמים יפה כדי להרחיב דעתם ללמוד החכמה בצלילות דעת (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי יט י).