*, ש"ז, מ"ר צִמְחוֹנִים1, צמחונין, — כמו צֶמַח: תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים וכו' כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונין ונכנסין לירושלים ויוצאין (מע"ש ב ג-ד). —  ובסהמ"א: ועם היות האדם מכלל הצמחונים והחיים נמצא לבדו בין שאר החיים בקומה זקופה (עולם קטן ליוסף בן צדיק ב א). —  ואמר המשורר: ניסן הוא מועד הצמחונים בארץ גם מועד שושנים (ראב"ע, שמעו נא, כהנא א, 184). —  °ובמשמ' תכונת הדבר הצומח והגָדֵל: האדם גוף בעל ג' מרחקים כשאר הגופים שאינם בעלי נפש ולא בעלי גידול ולא צמחון (עולם קטן ליוסף בן צדיק ב א). הסבה אשר בשבילו היה הצמחון (שם שם). והצמחון והחיות נמשלים בשמן והנפש המדברת בפתילה (ר"י אבן לטיף, רב פעלים סט, כב:).