°, ש"נ, —  הִצְטַמְצְמוּת וְהִתְכַּוְצוּת: בר"ג דפ' אלו טרפות איזהו וושט עצמו כל שחתכו וקווץ, פי' ענין צמיתה (ערוך ערך קווץ). חיל וחלחלה (דער שוידער) והוא מין חולי מתדבק באד' מחמת התצמצמות מיתרי הגוף שקורין (פיברן) שע"י אותה הצמיתה יתהווה התקררות בין המיתרים להבשר וכו' וצמיתיות המיתרים תתחלף ברב ובמעט כי לפעמים יצמתו כולם ולפעמים לא תתיחד הצמיתה כ"א בא' מאיברי הגוף וכו' ויתהוו מזה חליים מתחלפים כפי חלוף המקומות נושאי הצמיתה ומזה הענין הושאל שם חולי להוראת חוליי הגוף בדרך כלל וכו' כי ברוב החוליי' המתרגשו' באדם תתחב' ג"כ חולי הצמיתה וכו' והונח שם חולי על ההפסד המזדמן בחלקים מקשיים לפי מה שסיבת רוב החוליים המקשיים היא צמיתת המיתרים (פפנהים, יריעות שלמה א, ג-ג:).