°, ש"נ, —  עֲטִיפָה: ואני אמרתי אך טובו דברי מנחם וכו' כי אמר בלבו טוב לבנותו מן צמת ולדמותו לענין צמתו לשון צמיתה ודיבוק ועילוף הראש או עילוף הרגלים, כמו גלי צמתך חשפי שבל, גלי הצמיתה לעבור שבולת (ר"ת על דונש, 90).