*, ש"ז, — פעֻלת המְקַטֵּף1 את העִסָּה ביין או בשמן: גמרה (של העסה) זה לישתה, וגמרה זה קיטופה, וגמרה זה הסיקה (ירוש, פסח' ג ד). — ובסהמ"א: וירבה קיטופו (של הלחם) בעת לישתו ואפייתו (ספר רפואות להרמב"ם, 8). קיטוף ביין ושמן עבידין מלמילש בהון בלילי קמאי קפדין (אור זרוע לרי"ל מוינא, הלכ' פסח' רנו).— ואמר הפיטן: קטוף העסה בחררה קמוצה, רצופה בראשיהם שלא חמצה (ר"י טוב עלם, אמנה גדולה, קרוב' שבת הגדול).