ג. קִטּוּף
(סימן התקופה חסר במקור) ש"ז, — פעֻלת הַמְקַטֵּף, המפסיק את קלוח היין הנצוק מן החבית1: ומאי מהני קיטוף דבתר הכי שמן החבית לקרקע הא כבר אתסר כל מה שבחבית, אלא פשיטא שאין קיטוף מועיל בגוי המערה (מהר"ם מרוטנבורג, שערי תשובה שכט). קיטוף הקילוח אינו אלא מעמיד היין במקומו בשעת הקיטוף ואינו מחזיר לאחוריו (שו"ת תמת ישרים ב קיא).
1 [עפ"י לשון הגמ' בארמ': דקא מקטיף קטופי (ע"ז ע"ב:), ופרש רש"י (שם): שיפסוק ראש העליון של נצוק קודם שיגיע ראש התחתון לכלי הנכרי, ואי נגע מקמי דליפסוק ראש העליון תו לא מהני קיטוף דאיתסר לה בנצוק, ע"כ.]