קַטָּף

° 1, ש"ז, — בדחן, דרשן:חרוזות ומשקלות שמתקנין הקטפים2 על הייחוד (לקוט' מהר"ל, כ"י, ברלינר,  Aus dem inner. Lebend. deutsch. Jud. im Mittelalter, עמ' 53). ולא נמצא דרשה זו בשום דוכתא רק הקטפים והדרשנים אומרים זה (שו"ת מהר"ם מינץ צג).



1 [לא נתברר מקור המלה הזאת שעל ידה נמצאת גם קַטָּפוּת (עי' לקמן). וכן נוהג בדבור בפי היהודים האשכנזים קטבות (כך, בבי"ת) במשמ' זו. אמנם היו שכתבו במקום זה כַּתָּבוּת (עי' ערך זה) במשמ' חידות וחידודים (עי' ברלינר, Aus dem in Leben d. deutsch. Juden im Mittelalter, עמ' 13, 25). אך בצדק דחה צונץ (Literaturgeschichte, עמ' 497). את הכתיב כתבות במק' קטפות במשמ' חידות ומעשה צחוק. וקשה להניח שיכתבו מחברים יודעי תורה קטפים, קטפות במק' מלים עבריות רגילות כגון כתבים, כתבות. ולא מן הנמנע הוא שיש כאן מלה זרה או תרגום של שמוש זר בפעל שמשמעותו קרובה אל קָטַף בעבר'.]

2 [כך בספרו של ברלינר. אמנם במאמרו על ר"י איסרלין (1869 MGWJ, עמ' 276): הקטבים, ובמהרי"ל שבדפוס' במקום זה: חרוזות ומשקלות שעושין בלשון אשכנז על הייחוד (לקוטים בסוף ס' מהרי"ל).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים