*, או קֶטַע1, ש"ז, מ"ר קֳטָעִים, קוטעים, — החלק הקטוע מן הגוף, ובהשאלה השבלת הקטועה מן העמר: לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זגיו למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין, ואם הוציא חייב במעשרות ופטור מן התרומה, שהתורם בלבו על הקוטעין2 ועל הצדדים ועל מה שבתוך התבן (מעשר' ה ד). — ° וקֶטַע של דבר, ובהשאלה אף קֶטַע של חבור ספרותי וכדו'  Bruchstück; fragment.— °ובהנדסה, קֶטַע, במשמ' חלק של קו ישר המגבל בשתי נקודות, Strecke; segment (de droite); (straight) segment, intercept.