קַיָּן
*, קיין, ת"ז — בעל מום שאשכיו מפשלות למטה על הברכים1, scrotum pendens: משוכן2 זה הקיין, הגרבתן זה בעל קיק, קיין בביצים, גרבתא בגיד (בכורות מד:).
1 עי' Preuss, Bibl-Talm. Medizin , עמ' 254.
2 צ"ל: מאושכן, עי' ערך זה.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.