קַיִן

ש"ז, כנ' קֵינוֹ, — חנית1, Lanze; lance; spear: ומשקל קֵינוֹ שלש מאות משקל נחשת והוא חגור נחשת (ש"ב כא יז).



1 [כך השבעים (δόϱατος, קורת חנית), וולג' (ferrum hastae), וזו משמ' ת"י סופיניה (השוה תוספת' כלים ב"מ ה ח). ולפי הבנה זו משוים בערב' קַנַאה قناة (בעקר קֶנֶה) במשמ' זו (עי' רד"ק, שרשים), ועי' קנאה, הערות. אך רש"י מפרש: הוא כמו תיק שבראש בית יד הרומח וכו' ועשוי ככובע.]

חיפוש במילון: