* 1, קִסְוָה, קיסוא, ש"נ. — כמו קַשְׂוָה, כוס, ספל לנסוך; הגונב את הקסוה2 והמקלל בקיסם והבועל ארמית קנאין פוגעים בו (סנה' ט ו). היין שניסכו בקיסוא3 וניסכו בהין כשר,  ביד  ובכלי חול פסול, אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין שניסכו בין בהין בין בקערה בין בקיסוא3 בין במניקיות הרי אילו כשירין תוספת' זבח' א יב). מאי קסוה4, א"ר יהודה כלי שרת (סנה' פא:). ועי' קַשְׂוָה.