1, פ"י, קֹסֵם, קֹסְמִים, קְסֹם,קְסָם-, קָסֳמִי, יִקְסְמוּ, יִקְסֹמוּ, תִּקְסַמְנָה, — הגיד עתידות בקֶסם weissagen; présager; to predict: לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קֹסֵם קְסָמִים מעונן ומנחש ומכשף (דבר' יח י). קָסמִי2 נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך (ש"א, כח ח). ויעבירו את בניהם ובנותיהם באש וַיִקְסְמוּ קסמים וינחשו (מ"ב יז יז). והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא וְהַקֹּסְמִים כזב (יחזק' יג ט). שוא לא תחזינה וקסם לא תִּקְסַמְנָה עוד (שם שם כג). כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לִקְסָם-קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד וכו' והיה להם כִּקְסָם3-שוא בעיניהם שבעי שבועות להם והוא מזכיר עון להתפש (שם כא כו-כח). בחזות לך שוא בִּקְסָם-לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים וכו' (שם שם לד). ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וְקֹסְמִים להם כזב אמרים כה אמר יי' ויי' לא דבר (שם שם כא). לילה לכם מחזון וחשכה לכם מִקְּסֹם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום (מיכ' ג י). ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יִקְסֹמוּ (שם שם יא). — ובתו"מ: שהוליכו בידם כל מיני קסמים שהיו קוסמין בהם שלא יתן לו עלילות (מד"ר במד' כ). ומה היתה חכמתן של בני קדם, שהיו יודעין במזל וקוסמין בעופות ובקיאין בטייר (שם קהל', כל זה נסיתי). לקסם קסם, התחיל לקסום קסמים לשמה של רומי ולא עלו, לשמה של אלכסנדריה ולא עלו, לשמה של ירושלם ועלו (ר' לוי, שם שם, וישב העפר). זש"ה כי חטאת קסם מרי, ומה קסם, שהוא הולך ושואל לקסום על דבריו של הקב"ה וכו' שהוא נבטח בדברי הקוסם ואינו מתפלל (דבר' רבה, ליברמן 46). — ובסהמ"א: כל גוּרלותיו קסמו לו לבוא לירושלם (רש"י, יחזק' כא כז). כל חכמי פרס וישמעל ויון ודדן פה אחד נכנעו מלקסום לכל נולד טרם מלאת לו ארבע שנים (ראב"ע, משפטי הנולד, כהנא ב, 120). הבלעם אנכי אשר ידע לקסום, מאין אדע כי צמאת ורעבת (ר"י זבארה, שעשועים יא, דודזון, 127). — ועי' קֹסֵם, קֹסֶמֶת.

— פִע', *קִסֵּם, — כמו קל: הרי את מחזר ומנחש ומקסם באי זה מקום תשלוט בהם והם אינם כן, כשהם צריכין להלחם בשונא עומד כהן גדול ולובש אורים ותומים ונשאל בהקב"ה וכל הגוים מקסמים ומנחשים ואלו משברין אותה תשובה (מד"ר במד' ב). מה עשה (נבוכדנצר), עמד מקסם לידע אם לעלות (על ירושלם) אם לאו (מדר' תהל' עט). — ובסהמ"א: בודאי זהו האיש הנביא (משה) שכל חכמי ישראל מקסמין עליו שעתיד נביא לצאת מישראל שעל ידו תחרב מצרים וכל המצריים שבתוכה (מדרש וישע, ביהמ"ד ילינק א, 43).

— הִפע',°הִקְסִים, — היה יפה, ואהוב עד שלקח את הלב כמו בקסם ומעשה כשפים  bezaubern;charmer; to charm, נוהג בדבור ובספרות החדשה4.

— הָפע', °הֻקְסַם, — הִקסימו אותו.