1, ש"ז, קָסֶם, מ"ר קְסָמִים, — גורל האלים, הכלים המשמשים בו, והכרעת הגורל הזה, Losorakel; sort, oracle; lot, oracle: וילכו זקני מואב וזקני מדין וּקְסָמִים בידם ויבאו אל בלעם (במד' כב ז). כי לא נחש ביעקב ולא קֶסֶם2 מספר ההערה נשמט במקור בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל3 (שם כג כג). כי חטאת קֶסֶם מרי ואון ותרפים הפצר (ש"א יה כג). שקר הנבאים נבאים לא שלחתים ולא צויתם ולא דברתי אליהם חזון שקר וְקֶסֶם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם (ירמ' יד יד) חזו (הנביאים) שוא וְקֶסֶם כזב האמרים נאם יי' ויי' לא שלחם (יחזק' יג ו). בימינו היה הַקֶּסֶם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה וכו' (שם כא כז). קֶסֶם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו (משלי יו יא). — קָסַם קֶסֶם או קְסָמִים: לא ימצא בך וכו' קסם קְסָמִים מעונן ומנחש ומכשף (דברי' יח י). ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קְסָמִים וינחשו (מ"ב יז יז). שוא לא תחזינה וְקֶסֶם לא תקסמנה עוד (יחזק' יג כג). כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קֶסֶם (שם כא כו). — ובמדר': שהוליכו בידם כל מיני קסמים שהיו קוסמין בהם (מד"ר במד' כ). הלכו להן זקני מדין שידעו בקסמים שלהן שאין בו (בבלעם) הנאה (שם שם). לקסם קסם, התחיל קוסם קסמים (שם איכ', פתיח', ר' יהושע דסכנין). בימינו היה הקסם ירושלם, היה קסמו של ירושל' בימינו (שם קהל', וישב העפר). — ואמר הפיטן: בכשפיו הללו ובקסמיו חללו העמיד וזללו (ר"א קליר, אץ קוצץ, קרוב' שבת זכור). — ונוהגת המלה בספרות החדשה במשמ' של כח כשפים לטובה, Zauber; charm(e), קֶסֶם האהבה וכדו'.