*, קיסם1, ש"ז, — שביב עץ, Holzspan; éclat (de bois); chip of wood: הבנות קטנות יוצאות בחוטין ואפילו בקיסמין שבאזניהם2 (שבת ו ו). ומודה רבי עקיבא בשני חצאי זתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא (חול' ט ד) . נטל את הראשונים ונמצא על ידיו קיסם או צרור ידיו טמאות (ידים ב ב) . הנותן קיסמין באזני קדירה בשביל שלא תהא מרתעת ושופעת לאחוריה הרי זה מדר' האמרי אבל נותנין קיסם של תות וזכוכית לתוך הקדירה בשביל שתתבשל מהרה (תוספת' שבת ו יד). וכי יש נגובים לקודש, אלא תוחב את חררה בכוש או בקיסם ואוכל עמה זית או בצל בתרומה אבל לא בקודש (ר' חנניה בן אנטיגנס, שם חגי' ג יב). בורר את הצרורות ואת הקיסמים הודאין (ר' אלעזר בר' צדוק, שם אהיל' ב ד3). שני רוקין, אחד טמא ואחד טהור וכו' היו נגובין או שהסיטן בקיסם  ברשות היחיד, תולין (שם טהר' ה ה). חותם שאמרו אפילו טיט ואפילו קיסם (שם שם י ו). פרורין שעל גבי פרורין אף על פי שנגע בכביצה אינו מטמא אלא מקום מגעו, וכיצד הוא עושה, ר' אלעזר בן יעקב אומר משם ר' חנניה בן חכינאי עודהו השרץ שם תוחב בו הקוסמים4 (שם שם יא ג). למולך, כל שתמליכנו עליך, אפילו קיסם  אחד או חרס (ר' חנינא בן אנטיגנוס, מכי' יתרו, מסכתא דבחדש ו). על המנורה הטהורה, על טהרה של מנורה, שלא יסמכם בקיסמים ובצרורות (ספרא ויס, אמור, פרשה יג). מעתה אפילו בית הקברות ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל שכן הוא ראוי ליכנס בשידה תיבה ומגדל ולעשות לו חור פחות מטפח ולתחוב בכוש ובקיסם ולאכל (ירוש' ערוב' ג א). ה"ד (גחלים) לוחשות, א"ר חסדא כל שאילו מכניס לתוכן קיסם ודולקת מאליה (ברכ' נג:). עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש וכו' (רב הונא, שבת נד:). תפרה (ככר שנפרסה) בקיסם מערבין לו בה (רב חסדא, ערוב' פא.). אין שונין קמח ביום טוב אבל נפל צרור או קיסם בורר בידו (ביצה כט:). (מטבעות) כל שאילו מכניס לה קיסם ביניהן ונוטלם בבת אחת חייב להכריז (רבה בר אבוה, ב"מ כה.). ע"א שנשתברה, רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם (ע"ז מט:). הרואה קרי בקיסם5 מהו, ממנו אמר רחמנא עד דנפיק מבשרו ולא בקיסם , או דלמא האי ממנו עד שתצא טומאתו לחוץ ואפילו בקיסם נמי (שאלת רבה מרב הונא, נדר' כב.). במה בודקין אותו אם זכר הוא אם נקבה היא, אבא שאול בר נש ואמרי לה אבא שאול בר רמש אומר, מביא קיסם שראשו חלק ומנענע באותו מקום, אם מסכסך בידוע שזכר הוא ואם לאו בידוע שנקבה היא (שם כה:). מעולפת ספירים, א"ר אבא בר ממל, אם נתעלף אדם בדברי תורה והלכה סוף שנעשה בהם ספיר, ורבנין אמרין, כל מי שנעשה קסם6 בדברי תורה סוף שהוא נעשה בהם מלך, המד"א קסם על שפתי מלך (מד"ר שה"ש, ידיו גלילי). — ובפרט שביב עץ לחצוץ בו את השנים: נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו את שניו (רבי אליעזר, ביצה ד ו). יוצא אדם בקיסם שבשיניו שבסנדלו (תוספת' שבת ה א). — ומשל: תמיהני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך7 (ר' טרפון, ערכ' טז:). — וקסם הנגר: לא יצא החייט במחטו ערב שבת סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא ולא הנגר בקיסם שבאזנו8 ולא הצבע בדוגמא שבאזנו ולא השולחני בדינר שבאזנו ולא הסורק במשיחא שבצוארו (תוספת' שבת א ח). — ובסהמ"א: יגיע לי קיסם מן הקורה9 (רב נחשון גאון, תשו' גאו', קסל, מב., ערך שיבא). משיחסום ויקנב, פי' לאחר שחוסם חסימת הכלי ונשארו קיסמין קטנים שם ופוסקן וקוטען שמו קניבה (ערוך ערך קנב). סוגייני דערבתא, קיסמין של ערבה (רש"י, ערוב' כט:). כשהיה הכהן מסדר את המערכה גדולה היה דרכו להביא קסמין דקים להצית בהן את האור (ר"מ המאירי, יומא מה.). איך תאמר טול מבין עיניך קיסם השבורה ועל עפעפיך כעובי הקורה (מראה המוסר ה ב). וראה (ר' חסדאי) הקיסם בשן חבירו ולא נטל הקורה מבין עיניו (ר"י אברבנאל, מפעלות ה' י יב). יש ליזהר לכבד הבגדים באותן מכבדות של קסמים שנשברים הקסמים (שלטי הגבורים על הרי"ף, שבת סוף פרק י).