1 [קוסם זה הוא ללא ספק שם מפשט במשמ' קללה של כשוף, ועי' בהערות לערך קֶסֶם. ואשר לפרושים הנתנים בגמרה, ברור הדבר שנשתבשו במשך הזמן. בירוש' למשנה נאמר רק: כגון אילין נפתאי (ז"א בני נבט, הארמיים) במקללים לקנייך קיינך קנווך ע"כ. והוא הוא שמובא בדברי רבנן וכו'  בבבלי (סנה' פא:) בלשון זו: יכהו קוסם לו ולקונו ולמקנו, ע"כ. וכנראה המלים קוסם לו תוספת הן במאמר. ואילו דברי רב יוסף שם, יכה קוסם את קוסמו (נ"א קומו, ד"ס, ובערוך קוסמו) נמסרו כנראה בשבוש, אחרי שראו בטעות במלים אלו כנוי לאלהים, וצ"ע.]

2 [במשנה שבירוש': בקסם.]

3 [עפ"י דברי הירוש' שם: וקסמיה בידיה.]