°, ש"נ, — עקירה: הוקעה, לשון חבור ותקיעת עץ בארץ הוא, וכן בהשתלפו מן הארץ יפול בו לשון קעייה, כאשר תאמר ותשרש שרשיה, לשון קליטה, ובכל תבואתי תשרש, לשון עקור וכו' (רש"י, יחזק' כג ז).