קְעִיָּה
°, ש"נ, — עקירה: הוקעה, לשון חבור ותקיעת עץ בארץ הוא, וכן בהשתלפו מן הארץ יפול בו לשון קעייה, כאשר תאמר ותשרש שרשיה, לשון קליטה, ובכל תבואתי תשרש, לשון עקור וכו' (רש"י, יחזק' כג ז).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.