*, ש"נ, — מלה מסֻפקה: הישן בקעילה1 שאיש ואשתו ישנין בה (ערוב' סג:).
1 [כך בגרסת הערוך, שפרש: בקעה גלויה ויש אומרים עליה ויש אומרים קובה, ע"כ. אך בדפוסים: בקילעא: וכן גרסת הערוך בסנה' קו.: עשה להן קעילין, אך נ"א בערוך וכן בדפוסים קלעין. והעקר כנראה קיליא, קילין והיא היונ' ϰελλίον, עי' בהערה 2 לערך ב. קֶלַע. והשוה גם: הישן בכילה (סוכ' י:) ועוד, בערך כִּלָּה.]
