קַעֲרוּרִית

°, ש"נ, — כמו קַעֲרִירוּת, תכונת הדבר הקערורי, המקֹער, הצד המקֹער: והאש אשר המקומה טבעית ותתהוה מצד תנועת הגלגל בקערורית גלגל הלבנה (פרוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, מב). מרכז הכדור והוא מרכז העולם, יגע גבנוניתו בקערורית גלגל מאדים של מעלה ממנו (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ב ד). ואנחנו צריכים לצייר בכל ככב וככב שבכלל תנועתו ילך אל מרכז הארץ ולפיכך הוצרכנו להניח לו שני גלגלים אחרים, אחד למלאת הקערורית שלו כדי שיבוא במרכז הארץ, והשני בגבנונית שלו כדי שנבוא על מרכז הארץ (ר"י אברבנאל, תרומה, ד"ה והמקום הה' מהמנורה). ונאמר על פני רקיע, על קערורית הגלגל הלבנה (הוא, שמים חדשים ד ב). וכאלו הכדור כלו הוא בעל חי אחד, ראשו הגלגל העליון המקיף וסופו קערורית גלגל הירח שזכרו הפילוסופים (הוא, מפעלות אלהים, ג ב). שביום גופה של החמה תלוי למטה בקערורית הגלגל ובלילה עולה בגבנונית הגלגל (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', העתים ט). שכל גלגל נוגע וימשש בגבנינותו בגלגל שלמעלה הימנו ובקערירותו בגלגל שלמטה ממנו עד שקערורית גלגל לבנה נוגע בגבנונית גלגל האש (דוד גנז, נחמד ונעים א כ במקור נדפס 'ברוך משקלוב').

חיפוש במילון: