°, קל לא נמצא.

— פֻע', קֹעַר, רק בינ' מְקֹעָר, — משֻׁקע ומעמק כמין קערה, hohlrund, konkav; concav(e): ומקומו הטבעי (של יסוד האש) הוא השטח המקוער מן הגלגל (קאנון א א ב). אותו שימהר אליו סתימה בכבדו הוא שיהיו צרים קצוות העורקים אשר יעלה בהם המזון מהצד המקוער מן הכבד אל הצד המגובן (פרקי משה א) ועל זה הושם הגוף השחוסי, הנקרא אצל בני אדם אזן, מקוער (נתן פלקירא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז'). והנה האש חם ויבש ויקבל מן השטח המקוער בגלגל החמימות משה בוטריל, פרוש יצירה א י. ועי' מְקֹעָר.