°, קפייה, ש"נ, — כמו קְפִיאָה. נוטל מן הגת העליונה ושותה, מאי טעמא, מפני שמחוסר היין נייחא בבור ועוד מחוסר קפייה משמרין (ר"י בן מלכי צדק, מעשר' א ז). מאחר ששמהו בתבשיל הקפהו, ואפי' הכי פטור, דקפיית עראי בעלמא הוא (הוא, שם ד א).