קִפֵּחַ

*, ת"ז, — כמו כִּפֵּחַ1, וכמו ב. גִּבֵּחַ:  הכושי והגיחור והלבקן והקפח והננס וכו' פסולין באדם וכשרין בבהמה (בכורות ז ו). הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הקיפח ואת הננס אומר ברוך משנה הבריות (תוספת' ברכ' ז ו).



1 [עי' בהערה לערך זה. אך אפשר שהצורה העקרית היא גִבֵּחַ (עי' שם), וקרובה המלה אל גבה, גבע.
ובדברי רבנו חננאל כתוב: פי' פאה נכרית: והוא שיער שעושה בקפח והקרח נותן בראשו ונראה כי אותו שיער שבקפח שיער ראשו הוא (שבת נ.), ע"כ. אך לפי דברי התוספות שם (ד"ה בפקורין) הכונה: בקִפָּה או בכִפָּה.

חיפוש במילון: