קְצָוִי

°, ת"ז, — שיך לקצוות, קיצון,ausserst(er); extréme; extreme: הגופים גם כן יתחילו מן הגלגל העליון ויגיעו עד היסודות הקצויות ר"י חריזי, מו"נ ב ה.  אמנם הפילוסופיאה תכליתה הקצוית לקבל הכל דרך מופתים ולא תחפוץ מזולתו ר"י אבן לטיף, אגרת התשובה, 54.  הרצון הוא המניע לכל הצורות וכו' והמפלש אותם אל התכלית הקצוית מהיסוד מקור חיים לרשב"ג ב יח.  וכשיהיו הגופים קצתם נכבדים מקצתם והיה עליון מהם יותר נכבד מהשפל, התחייב מזה שיהיה הקצוי מהנמצאים בעליונות יותר נכבד מהם ויותר חזק, והקצוי בשפלות הגרוע שבהם והחלש שם ג ט.  והתחלות  המציאות ארבע, החומר והצורה והפועל והתכלית, ומסוגי הנמצאים מה שאינו מהנמנע שלא תהיה במציאותו התחלה כלל, והיא ההתחלה הקצוית למציאות שאר הנמצאים רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 63.  וישקיף מהשכל (ו)הנפש על התחלותיהם אשר בעבורם נבראו ועל התכלית ועל השלמות (ה)קצוי אשר בעבורו נברא האדם שם, 64.  ויתבאר כי אלו ההתחלות השכליות אינן סבות שישיג עמהם האדם השלמות הקצוי אשר בעבורו נברא שם, 65.  וזה כי האדם יגיע אל השלמות הקצוי אשר יגיע עמו מה שיתעצם בו על האמת כשישתדל עם אלו ההתחלות להגיע לזה השלמות שם, שם.  ותגיע ידיעת הנמצאים בסבות הקצויות וזה הוא העיון האלהי שם, שם.  כי כל אדם אמנם נברא כדי שיגיע אל השלמות הקצוי אשר בטבעו שיגיעתו כפי מעלתו במציאות המסוגל לו וזה המסוגל בשם ההצלחה הקצוית שם, 69.  והיא ההצלחה הקצוית והשלמות האחרון אשר יגיע לאדם שם, שם.  והתבאר כי האדם יתחייב שיהיה חלק מהעולם הכרחי כדי שתגיע ממנו הכוונה הקצוית מכל העולם שם, 79.  ועל כן (צריך) לחקור הפועלים ההווים מאלו ולהבדיל בין המועילים בכוונה הקצוית ובין המסירים ממנה שם, 91.  המעלה הקצוית הוא, ס' המעלות, 26.  כי הכונה בכל נברא שיגיע אל תכליתו האחרון שהוא השכל וזהו צורתו הקצוית והשלמה ויתרונו על הבהמה שם, 35.  תכלית הקצוית שם, שם; הוא, ס' הנפש, 18.  והיתה תכליתי הקצוית שאבין מקצת מה שהיה וכו' הוא, מורה המורה, הקד', 7.  כי התנועות הגלגליות מורות על הפועל הקצוי שהוא עלת הכל שם, 42.  כדור הגלגל הקצוי1 בכל מה שבו הוא איש אחד בלא ספק שם, 43.  וזו היא חכמת האלהות המעיינת בכל הנמצא סתם ובסבותיו הקצוית ובהשגותיו העצמיות שם, 139.  ותדע (הנפש) העלות הקצויות שם, 143.  מההתחלה הראשונה עד הקצוי שבנמצאים שם, שם.  שהחכמה וכו' תודיע הסבות הקצוויות אשר לכל נמצא מתאחר והיה התכלית הקצוי אשר בעבורו הויית האדם היא ההצלחה וכו' ר' יוסף בן שם טוב, כבוד אלהים, יט..  הנה התבאר שהיו כנפיהם הקצויות מגעות אל הקירות וכו' והכנפים האחרות שהן תוכיות וכו' ר"י אברבנאל, מ"א ו.  אמנם חכמי החקירה הודו בנבואה על צד האמור כי ישפע על נפש השלם אשר ישלם בשכלו העיוני והמעשי השלימות הקצוי צורת השכל בפועל ר"א ביבאגו, דרך אמונה ב ו ה, סה:.  והקדים לגנות ענין הפרישות העובר גבול וחולף חק, כי בנטותו אל התכלית הקצוי נזק יקרב באהלו ממן הפנים שיזכיר וכו' קול יהודה לכוזרי מג א. —  ומִסְפָּר קְצָוִי:  המספר יהיה אמצעי בין מספר מונח ובין האחד אם היה המספר המונח מוסיף עליו כשיעור מה שהוא מוסיף על האחד והמספר המונח יקרא הקצוי לזה המספר האמצעי רלב"ג, מעשה חושב, 2



1 [תרגום לשון הרמב"ם מו"נ א עב, ור"ש א"ת תרגם:  הקיצון, ור"י חריזי:  העליון.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים