1, שזו"נ, ועי' הערות לקמן, — עֲרֵמָה, סכום כולל, סכום עקרי, Kapital; capital: אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בְּקֶרֶן בן שמן2 (ישע' ה א). — ובתו"מ: האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש (תרומ' ו א). האומר פתיתי את בתו של פלוני, משלם בושת ופגם על פי עצמו ואינו משלם קנס, האומר גנבתי משלם את הקרן על פי עצמו ואינו משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה (כתוב' ג ט). הגוזל את חברו שוה פרוטה ונשבע לו (על שקר והודה) יוליכנו אחריו אפילו למדי וכו' נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש, מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש, מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות משוה פרוטה הקרן אינו צריך לילך אחריו וכו' (ב"ק ט ו). נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש, הרי זה משלם חומש על חומש, עד שיתמעט הקרן פחות משוה פרוטה וכן בפקדון וכו' הרי זה משלם קרן וחומש ואשם (שם שם ז). הרי שמכר שדה לחבירו והשביחה ובא בעל חוב וטרפה, כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדין ואת השבח מנכסין בני בני חורין (ב"ב קנז:). — ומ"ר *קְרָנִים: הגונב תרומה ולא אכלה, משלם תשלומי כפל דמי תרומה, אכלה, משלם שני3 קרנים וחומש, קרן וחומש מן החולין וקרן דמי תרומה (תרומ' ו ד). — ובהשאלה לערכים מופשטים: אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, כבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו' (פאה א א). מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא (ר' נהוראי, קדוש' ד יד). על אלו דברים נפרעין מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו בעולם הבא, על עבודה זרה, ועל גלוי עריות וכו' (תוספת' פאה א ב). זכות יש לה קרן ויש לה פירות וכו' עבירה יש לה קרן ואין לה פירות וכו' (שם שם ג). כל הכבוד שראה משה בעולם הזה אינו אלא מן הפירות אבל הקרן קיימת לו לעולם הבא (רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק, מד"ר שמות מז). — ובסהמ"א: לא הותירו זוזי חדתי, שלא נשכרו יותר על קרן שלהן (ערוך ערך אסתרא). השותפין וכו' כל אחד ואחד מהן מעכב וכו' ואין אחד מהן יכול ליטול חלקו מן הקרן ולא בשכר עד סוף הזמן וכו' ואין אחד נוטל מן הקרן ולא מן הריוח עד זמן החלוקה (רמב"ם, שלוחין ושותפין ד ד). אדם ובנו לקחו יהודי א' בשותפות עמהם וקנו סחורה ביחד והיהודי הנז' לא היה לו בקרן מאומה וכאשר מכרו אותה הסחורה א"ל תנו לי חלק המגיע לי בריוח, א"ל לא נתן לך מאומה עד שנוציא לקרן שליש הריוח והב' שלישים נחלק בינותינו (שאלה בתשו' רמב"ם רסו, א"ח פרימן, 244). אסור שיתן אדם מעות על דרך שותפות שיהיה קרוב לריוח ורחוק להפסד שזה ריח רבית, וכן לא יחבר הקרן עם השכר (ר"א הקראי, גן גדן, הנשך והתרבית, קפו:). ד' דברים מבטלין פירות בעולם הזה ומפסידין קרן לעולם הבא, הלוקח סוס ורוכב עליו, והמעמיד עבדים לפניו יותר מעשרה וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, 595). כמה הקדשות הקדישו בהרימם קרן קיימת סך גדול ועצום (ישראל משה חזן, שארית הנחלה יא, ה). — °וגם ש"ז: לשון צאן ברזל, קרן קיים שאין פוחת ונפסד וכו' (רש"י, יבמ' סו.). שותף וכו' שטען שהקרן שלי היה כך וכך והלה אומר אינו אלא פחות מזה וכו' (רמב"ם, שלוחין ושותפין י א). זה הממון (שנתן לצדקה) ינתן בריוח ומן הריוח יקחו הקהל לשכור רב הישר בעיניהם והקרן יהיה קיים וכו' (מרדכי ב"ב תפו). וותר הוא טוב לפדיון שבויין כאשר אמרו הקהל ויהיה הקרן קיים (טוחו"מ רפג ז). ברצות ראובן הנ"ל שהצדקה הנ"ל יקבלו העניים ההם למנוחת נפשו ושהקרן ישאר תמיד נכון וקיים וכו' (מורפורגו, שמש צדקה א, כב.). — ואמר הפיטן: שבר אמת אתנניכן וכו' פירות חלק גורלכם, צדק נחשב לכם, קרן קיימת לעוזריכם, רידופי ריק לעוזביכם (ינאי, אישים אקרא, קרוב' במד', זולאי, רד). — °ובמשמ' סכום כסף שמור שפרותיו משמשים לצרכי הכלל וכדו', כגון קרן קימת לישראל, קרן היסוד.4
1 [אין למלה זו כל קשר אל א. קֶרֶן במשמ' קרן השור, קרן הצבי וכדו', אלא היא מלה שאולה מאשור' קֶרֶנֻּ במשמ' גֹּרֶן, ערמה, מן קַרָנֻ, צבר לערמה, ובתמונה מן ערמת הגרן נקרא כך עקר סכום הכסף, בנגוד לפֵרוֹת ולרבית הנוספים לערמה, או, במקרא, אף הסכום הקצוב, בנגוד לתשלומים משתנים. ועי' בהערה שאחר זו.]
2 [לפי דברי טורטשינר בחוברתו על שיר השירים עמ' 23 וכו' אין פסוק זה אלא נוסח אחר של שה"ש ח יא: כרם היה לשלמה בבעל המון, שפרושו: כרם היה לשלמה בידי קבלן, הנקרא אף באשור' בַל אֻמָּנִ (בעל המון), וכאן: כרם היה לידידי (הוא ידידיה, שמו השני של שלמה) בקבלנות של איש בן העיר שֻׁנַס, הוא ה"דוד" של השונמית, ובשמה מביא הנביא את שירת הכרם. ועי' שם לנמוקים.]
3 [כך בכל ההוצאות וכן במדב"מ. אמנם אולי בעקר ב' קרנים, שתי קרנים, ועי' גם להלן בסהמ"א.]
4 [בירוש' קדוש' ג ד כתוב בארמ': קרן זבונא ואזל ליה, ע"כ. ופרש בעל פני משה: נקרן ונתדלדל אותו הסוחר מחמת חובותיו ונעשה בורח, ע"כ, כאלו נוצר כאן פעל מן ב. קֶרֶן, נתדלדל מן הקרן, אבל בודאי יש לגרס בירוש' כנ"א המובא בקרבן העדה: קרץ זבונא ואזל ליה, כלו' השכים והלך לו.]