קַרְנָן
°, ש"ז, — בעל קרניים, ביחוד במשמ' איש שאשתו מזנה תחתיו1: וזה אומר אשתי קראה זונה, וזה אומר אותי קראה קרנן (ר' אהרן הכהן מלוניל, ס' ארחות חיים, כ"י שד"ל, מגד ירחים א, 8; כל בו קמב ויניציאה שכז, קמה:).
1 עי' א. קֶרֶן, הערה.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.