°, ש"ז, —  בעל קרניים, ביחוד במשמ' איש שאשתו מזנה תחתיו1: וזה אומר אשתי קראה זונה, וזה אומר אותי קראה קרנן (ר' אהרן הכהן מלוניל, ס' ארחות חיים, כ"י שד"ל, מגד ירחים א, 8; כל בו קמב ויניציאה שכז, קמה:).