1, ש"נ, קֶרֶן, כנ' קַרְנִי, קַרְנְךָ, קַרְנֵךְ, קַרְנוֹ, קַרְנֵנוּ, קַרְנְכֶם, מ"ז קַרְנַיִם, קְרָנַיִם, קְרָנָיִם, סמי' קַרְנֵי, כנ' קַרְנָיו ,קְרָנָיו, קַרְנֵיכֶם, מ"ר קְרָנוֹת, סמי' קַרְנוֹת, כנ' קַרְנֹתָיו, קַרְנוֹתָיו, — א) זיז חלול או מוצק בדמות מקל, הגדל בראשי חיות ובהמות, ;Horn, Geweih corne, bois; horn(s): וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בְּקַרְנָיו (בראש' כב יג). בכור שורו הדר לו וְקַרְנֵי ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ (דבר' לג יז). הושיעני מפי אריה וּמִקַּרְנֵי רמים עניתני (תהל' כב כב). והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קְרָָנָיִם וְהַקְּרָנַיִם גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה וכו' והנה צפיר העזים בא וכו' והצפיר קֶרֶן חזות2 בין עיניו ויבא עד האיל בעל הַקְּרָנַיִם וכו' ויך את האיל וישבר את שני קְרָנָיו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הַקֶּרֶן הגדלה וכו' (דני' ח ג-ח). האיל אשר ראית בעל הַקְּרָנָיִם מלכי מדי ופרס והצפיר והשעיר מלך יון וְהַקֶּרֶן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון (שם כ-כא). — וקְרָנוֹת בלא גוף החיה הנראות לנביא בחזון: ואשא את עיני וארא ארבע קְרָנוֹת וכו' ויאמר אלי אלה הַקְּרָנוֹת אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם וכו' ויבאו אלה להחריד אותם לידות את קַרְנוֹת הגוים וכו' (זכר' ב א-ד). — ב) ובהשאלה כלפי אדם או עם שמדמים אותם לחיה חזקה בעלת קרנים: וקרני ראם קַרְנָיו (של יוסף) בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ (דבר' לג יז). ויעש לו צדקיה בן כנענה קַרְנֵי ברזל ויאמר כה אמר יי' באלה תנגח את ארם עד כלותם (מ"א כב יא). יען בצד ובכתף תהדפו וּבְקַרְנֵיכֶם תנגחו כל הנחלות (יחזק' לד כא). קומי ודושי בת ציון כי קַרְנֵךְ אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים (מיכ' ד יג) במקור הפניה לפרק ה, צ"ל פרק ד. שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קַרְנִי (איו' יו יה). — וגדע קֶרֶן פלוני', שבר את כחו: נגדעה קֶרֶן מואב וזרעו נשברה (ירמ' מח כה). וכל קַרְנֵי רשעים אגדע תרוממנה קַרְנוֹת צדיק (תהל' עה יא). גדע בחרי אף כל קֶרֶן ישראל (איכ' ב ג). ועי' לקמן משמ' ו). — ונשא קֶרֶן אל פלוני כאלו לנגח: לידות את קַרְנוֹת הגוים הנשאים קֶרֶן אל ארץ יהודה לזרותה (זכר' ב ד).3 —  ורמה קַרְנוֹ4, שגב כחו, הרים ראש: רמה קַרְנִי ביי' (ש"א ב א). תרוממנה קַרְנוֹת צדיק (תהל' עה יא). כי תפארת עזמו אתה וברצונך תרום5 קַרְנֵנוּ (תהל' פט יח). ותרם כראים קַרְנִי בלתי בשמן רענן  (שם צב יא). וירם קֶרֶן לעמו תהלה לכל חסידיו (שם קמח יד). וישמח עליך אויב הרים קֶרֶן צריך (איכ' ב יז). כל אלה בנים להימן חזה המלך בדברי האלהים להרים קָרֶן6 (דהי"א כה ה). — והרים האדם קרן, רמה קרנו: אמרתי להוללים אל תהלו לרשעים אל תרימו קָרֶן (תהל' עח ה). — והצמיח קרן פלוני, כמו הרים קַרְנוֹ: ביום ההוא אצמיח קֶרֶן לבית ישראל (יחזק' כט כא). שם אצמיח קֶרֶן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהל' קלב יז). — °וקֶרֶן ישע, במשמ' כלי נשק מושיע במלחמה: אלהי צורי אחסה בו מגני וקֶרֶן ישעי משגבי ומנוסי (ש"ב כב ד; ודומה לזה תהל' יח ג). — ג) קֶרֶן שֵן, במשמ' שן הפיל, הדומה לקרן, והפיל מנגח בה: בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קַרְנוֹת שן והובנים השיבו אשכרך (יחזק' כז יה). — ד) קֶרֶן במשמ' כלי בצורת קֶרֶן להחזיק בו שמן, פוך7 וכדו': מלא קַרְנְךָ שמן ולך אשלחך אל ישי וכו' (ש"א יו א). ויקח שמואל את קֶרֶן השמן וימשח אתו בקרב אחיו (שם שם יג). ויקח צדוק הכהן את קֶרֶן השמן מן האהל וימשח את שלמה (מ"א א לט). — ה) קֶרֶן יוֹבֵל וכדו': קרן של איל, שופר, כלי תקיעה ותרועה: והיה במשך בְּקֶרֶן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה (יהושע ו ה). — ו) קֶרֶן המזבח והאריאל, זיז בצורת קרן שבמזבח ובאריאל8: ועשית קַרְנֹתָיו על ארבע פנתיו ממנו תהיינה קַרְנֹתָיו (שמות כז ב). ולקחת מדם הפר ונתת על קַרְנֹת המזבח באצבעך (שם כט יב). אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קַרְנֹתָיו (שם ל ב). ונתן הכהן מן הדם על קַרְנוֹת מזבח קטרת הסמים לפני יי' (ויקר' ד ז). וישחט ויקח משה מן הדם ויתן על קַרְנוֹת המזבח סביב באצבעו (שם ח יה. ויטבל אצבעו בדם ויתן על קַרְנוֹת המזבח (שם ט ט). ואדניהו ירא מפני שלמה וילך ויחזק בְּקַרְנוֹת המזבח ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בְּקַרְנוֹת המזבח וכו' (מ"א א נ-נא). חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם וּלְקַרְנוֹת מזבחותיכם (ירמ' יז א). ומהראיל ולמעלה הַקְּרָנוֹת ארבע (יחזק' מג יה) נראה שצ"ל: ומהאראיל במקום: ומהראיל . ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קַרְנוֹת המזבח ונפלו לארץ (עמו' ג יד). אל יי' ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קַרְנוֹת המזבח (תהל' קיח כז). — ז) קֶרֶן של אור, כעין חוט אור היוצא מגוף מאיר, Strahl; rayon; ray: ונגה כאור תהיה קַרְנַיִם9 מידו לו ושם חביון עזו (חבק' ג ד). — ואמר בן סירא: להדף את איש יודע מלחמות ולהרים את קרן עמו (ב"ס גני' מז ה). ויתן בפלשתים ערים ועד היום שבר קר(נם) (שם שם ז). גם יי' העביר פשעו וירם לעולם קרנו (שם שם יא). ויתנו קרנם לאחר וכבודם לגוי נכרי (שם מט ה). הודו למצמיח קרן לבית דויד (שם נא יב ח). — ובתו"מ, במשמ' קרן הבהמה והחיה ואף של החיות שבמרכבה: והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו (בכורים ג ג). ולא פרה (יוצאת בשבת) ברצועה שבין קרניה, פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאת ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים (שבת ה ד). שיאור ישרף והאוכלו פטור, סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת, איזהו שיאור, כקרני חגבים וכו' (ר' יהודה, פסח' ג ה). כבשׁ פרה וכבשׁ שעיר המשתלח ולשון (של זהורית) שבין קרניו וכו' באין משירי הלשכה (שקל' ד ב). חציו קשר בסלע וחציו קשר בין קרניו (של השעיר) (יומא ו ו). כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן, אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר במשוך בקרן היובל (ר"ה ג ב). השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור מן הרוטב מן הקיפה וכו' מן הטלפים מן הקרנים חוץ לזמנו חוץ למקומו כשר וכו' (זבח' ג ד). והשער שבזקן תישים והעצמות והגידים והקרנים והטלפים בזמן שהן מחוברים יעלו (שם ט ה). כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה כיצד קולו שבעה, שתי קרניו שתי חצוצרות, שני שוקיו שני חלילין, עורו לתוף, מעיו לנבלים, בני מעיו לכינורות (קנים ג ו). פרה שקרניה וטלפיה שחורים יגוד (פרה ב ב). ומביאים זכר של רחלים וקושרים חבל בין קרניו וקושרים מקל וכו' (שם ג ג). כל שיש לו קרנים יש לו טלפים ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים (נדה ו ט). ניטלו קרניים10 וטלפיים והזכר עמהן פסולה (תוספת' פרה ב ב). והיה ביום ההוא יצאו מים חיים וכו' בית קודש הקדשים עד הפרוכת כקרני סיל וכיליי, מן הפרוכת עד מזבח הזהב כקרני חגבים (ירוש' שקל' ו ב). גדיים שהנחת נעשו תיישים בעלי קרניים והם שגרונו אצלך (ר' יוסי בן כיפר ובנו של זכריה בן קבוטל לחנניה בן אחי ר' יהושע, ברכ' סג:). תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה וכו' וקרן אחת היתה לו במצחו (ר"מ, שבת כח:). ואל  תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם מפני שהשטן מרקד בין קרניו (רבי, פסח' קיב:). מעין היוצא מבית קדשי הקדשים בתחלה דומה לקרני חגבים, כיון שהגיע לפתחו היכל נעשה כחוט של שתי וכו' (בשם רב הונא צפוראה, יו' עז:). ראשי החיות כנגד כולן, קרני החיות כנגד כולן, למעלה מהן כסא כבוד וכו' (חגי' יג.). אין נגיחה אלא בקרן (ב"ק ב:). יש דברים שהן כמומין ואינן כמומין וכו' עז שאין לו קרנים ורחל שיש לו קרנים וכו' (בכורות מד.). נטלו קרנותן וזכרותן עמהן פסולה ואין פודין עליהם, נטלו טלפיים וזכרותם עמהן פסולין ונפדין עליהם (אמימר, שם שם). שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו וכו' שור שהקריב אדם הראשון קרניו קודמות לפרסותיו (רב יהודה, חול' ס.). הקב"ה מכניס בה (ביעלה) רוח תזזית והיא מקרקשת בקרניה והיא שומעת קולה ובורחת (ר' יודן, מד"ר בראש' יב). זה (יוסף) בעל קרנים וזה (אדום) בעל קרנים (שם שם צט). ראשו (של השד) דומה לעגל וקרן אח' יוצאה בתוך מצחו (שם במ' יב). מה ראם קרנותיו גבוהות מכל בהמה והוא מנגח לימינו ולשמאלו, כך מנחם בן עמיאל בן יוסף קרנותיו גבוהות מכל בהמה וכו' (פדר"א יט). — *הניח מעותיו על קֶרֶן הצבי11: מי שהלך למדינת הים ועמד אחר ופרנס את אשתו חנן אומר אבד את מעותיו וכו' אמר רבן יוחנן בן זכאי, יפה אמר חנן, הניח מעותיו על קרן הצבי (כתוב' יג ב). — *וכתב על קרן השור12, הפרה וכדו': על הכל כותבין (גט), על העלה של זית ועל הקרן של פרה ונותן לה את הפרה (גיט' ב ג). כתבו על קרן של צבי, חתכו חתמו ונתנו לה פסול וכו' על קרן של פרה ונתן לה את הפרה וכו' הרי זה זכתה בהן (תוספת' שם ב ד). והוא שכתב על זכרותו של קרן אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא וכשר (ר' אחא בשם ר' מיישא, ירוש' עירוב' א ז). שאמרו להן כתבו על קרן השור13 שאין לכם חלק באלהי ישראל (ירוש' חגיגה ב ב; מד"ר בראש' טז; שם ויקר' יג; שם שם טו). כל מי שיש לו שור יחקה על קרן השור שאין לו חלק באלהי ישראל (תנחו' תזריע יא). הכותב את השם וכו' על קרן הפרה14 ועל כרעי המטה גוררו וגונזה (סופר' ה יב). — *ושם לנזק שהזיק השור בקרניו: ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים שהוא פטור החמיר עליהם ברשות הניזק לשלם נזק שלם, מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים לשלם חצי נזק אינו דין שנחמיר עליה ברשות הנזק לשלם נזק שלם וכו' אני לא אדון קרן מקרן, אני אדון קרן מרגל, ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים החמיר בקרן, מקום שהחמיר על השן ועל הרגל ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן (ר' טרפון, ב"ק ב ה). ג' אבות נאמרו בשור הקרן השן והרגל (ת"ר, בבלי שם ב:). תולדה דקרן כקרן (שם שם). — וקרן המזבח: ודמן (של החטאות) טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות כיצד, עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית (זבח' ה ב). חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית (שם ו ב). ניתז (דם) מן הצואר על הבגד אינו טעון כבוס, מן הקרן ומן היסוד אינו טעון כבוס (שם יא ג). בררו משם עצי תאנה יפין לסדר המערכה שניה לקטרת מכנגד קרן מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות (תעי' ב ה). (תמיד) של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שנייה, ושל בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה (שם ד א). מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה (מדו' ג א).  ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקים (שם שם ב). טעה (יואב) שאינו קולט (את הרוצח) אלא גגו (של מזבח) והוא תפס בקרנותיו (רב מכו' יב.). — וקרן לתקיעה: אל תחפזו מקול הקרנות, אל תערצו מפני קול צוחות (סוט' ח א). קרן עגולה טמאה ופשוטה טהורה (כלי' יא ז). שמע קול הגפת תריסים ונבעת וכו' תקיעת קרנים ונבהל15 וכו' (ריב"ז, ספרי דבר' קצב). שמונים אלף זוג של תוקעי קרנות היו מקיפין את ביתר (ירוש' תענ' ד ח). ועליון יתן קולו, כנגד קול הקרנות16 שלהן (שם סוט' ח א). אלו תוקעי קרנים ואלו תוקעי סילפירי (מד"ר בראש' צט). וכי אין אומות העולם יודעים להריע, כמה קרנות יש להן וכו' ואמרת אשרי העם יודעי תרועה וכו' (ר' יאשיה, שם ויקר' כט). — וקרן השמש והאור: ומהיכן נטל משה קרני ההוד וכו' הלוחות היה ארכן ו' טפחי' ורחבן ו' והיה משה אוחז בטפחיים וטפחיים באמצע ומשם נטל משה קרני ההוד (בשם ר' שמואל, שם שמות מז). קצף עליו משה (על סמאל) ונטל את המטה וכו' ופגע בו וכו' ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עינו (שם דבר' יא). ופניו (של ר' אליעזר) מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה (אדר"נ נוס' ב, פרק יג פדר"א ב). החמה קרנותיו ופניו המביטות למטה לארץ של אש וקרנותיו ופניו המביטות למעלה של ברד (פדר"א ו). — *קרן כַּרְכֹּם, האבקן הצהב של צמח הכרכם הדומה לקרן17: חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג (נדה ב ו). — *וקרן של כלי שלחן, טבלה, טלית, כליכהאולי צ"ל כליבה וכדו', כנף, קצה, עֹקץ, Ecke, Spitze; coin, pointe; corner, edge: שתי הלחם ארכן שבעה ורחבן ארבעה וקרנותיהן ארבע אצבעות לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה וקרנותיו שבע אצבעות (מנח' יא ד). טבליות של עץ שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהן והן גבוהות מן הארץ פותח טפח וכו'  (אהל' טו ב). הסלים שבקנתל והמטה של טרבל וקרן של כליכה18 וכו' חבור לטומאה ואינו חבור להזייה (פרה יב ט). היו נטועין על שש שש על שבע שבע הרי זה מקדש שש עשרה אמה שנראית כקרן עגולה (תוספת' כלא' ג יב). היה שוחט והרתית וכו' או שנפלה קרן טלית והגביהה ושהה כדי שחיטה אחרת פסולה (שם חול' ב ח). (נתן את הציצית) על הקרן ועל הגדיל ר' אליעזר בן יעקב אומר פוסל (ספרי במד' קטו). הטיל לשני קרנות בבת אחת ואחר כך פסק ראשי חוטין שלהן כשרין (ר' חייא, סוכ' יא). ציצית צריכה שתהא נוטפת על הקרן שנאמר על כנפי בגדיהם (רב, מנח' מב). באיזמל שאין לו קרנים (רב מנשה, חול' לא.). ליגזר איזמל שאין לו קרנים אטו איזמל שיש לו קרנים (שם שם). — וקרן של בהמה או כלי בצורת קרן המשמש להחזקת מים לשתיה או שמן למשחה וכדו'19: וקרנין של יוצאי דרכים ושלשלת המפתחות וכו' חבור לטומאה ואינו חבור להזייה (פרה יב ט). שאול ויהוא שנמשחו מן הפך היתה מלכותן מלכות עוברת, דוד ושלמה שנמשחו מן הקרן היתה מלכותן קיימת (ירוש' הור' ג ג). — *וקֶרֶן זָוִית, ובקצור קרן, וגם במשמ' פְּנִים הקרן, זוית, Winkel; angle, coin; angle, corner: עריס שהוא יוצא מתוך הכותל מתוך הקרן וכלה נותנין לו עבודתו וזורע את המותר (כלא' ו ז). ושתי אמות היו בשושן הבירה, אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית, שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע, שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע (כלי' יז ט). יהי רצון  מלפניך ה' אלהינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשכה (ברכ' י.). לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרה"ר (ר' יוחנן, שבת ז:). לא ימדוד מאמצע הקרן (של המרֻבע) אלפים אמה מפני שהוא מפסיד את הזויות (ערוב' נו:). ותורה מה תהא עליה, הרי כרוכה ומונחה בקרן זוית, כל הרוצה ללמוד יבא וילמוד (אלעזר בן פועירה, קידוש' סו.). ועי' זָוִית. — * יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת20, סוחרים היושבים בקַרְנוֹת הרחובות: (תקן עזרא) שיהו קוראין במנחה בשבת משום יושבי קרנות21 (ב"ק פב.). שלשה (דַיָּנים) למה לי וכו' משום יושבי קרנות22, אטו בתלתא לא הוו יושבי קרנות, א"א דלית בהו חד דגמיר (סנה' ג). — ובתפלה: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך וכו' ברוך אתה יי' מצמיח קרן ישועה (תפלת יח). ובישועתך תרום ותגביה קרננו (אתה הוא עד שלא נברא העולם, תפלת שחרית). — ובסהמ"א: ויקחו (מתתיה ובניו) את התורה מיד הגוים ולא נתנו קרן לרשעים (ספר חשמונים, הוצ' שויצר, 5). ואף על גב שקונין ממנו אומר כתבו ותנו כשהוא תופס קרן ציצית (אוצה"ג גיט', 147). אמר לו (שמואל לקרנא) מה שמך קרנא, תצא לו קרן בעינו23 (הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 75). שאנחנו רגילים לקנות מישראל בקרן כסות שיש בה ציצית (רב צמח גאון, תשו' הגאו' שערי צדק, מ:). לוקחין עור הגדי וקושרין כל נקביו לבד משתי ידיו ובנקב אחד קושרין שתי קרנות קטנות ובנקב אחד קושרין שפופרת של קנה ובאותו קנה מניח פיו ונופחו ויוצא הקול מן הקרנות כמשתי שופרות (ערוך ערך חמת). ואם יהה המרובע בתוך העגול ויהיה מושש לעגול מפנים בארבעת קרנותיו וכו' (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, הקד', 4). אני משים המרובע הזה אשר ארבע קרנותיו אבגד כל אות ואות מאלו ארבע אותיות על קרן וקרן מקרנותיו (שם ב א, 23). קרן המשכיל ענוה, קרן הכסיל עזות (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, שער הענוה, 10). אם תהיה (הלבנה) בצפון השמש או בדרומה וכו' ולהיכן יהיו ראשי קרניה נוטין (רמב"ם, קדוה"ח ב ד). כיצד ראיתם אותה בצפון או בדרום, להיכן קרניה נוטות (שם שם). גדיים שהנחת נעשו תיישים ולא עוד אלא שעשו קרנים24 (מדה"ג שמות יג י, הופמן, 124). ובעבור זה נאמר במשל דרך לעג לך אל המקום אשר האילים ישליכו קרניהם שם (שער השמים לאבי הרלב"ג ד א). כי יושבי הארץ הזאת אינם יושבי קרנות25 הולכי פרדסים וגנות (דון קרשקש, מנחת קנאות לרשב"א יב). הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה בדרך יושבי קרנות26 וכו' (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 290). ואחרים שמשבחין בשירים הזוללים והסובאים והיין עצמו ומהללים הבטלנין ושותי היין ויושבי קרנות ונמצאו מחזיקי ידי רשעים (שם שם, 369). ולא ירבה לישב בפתח ביתו כיושבי קרנות (שם שם, 440). והאיילים יוציאו קרנות וישליכו במקומות שיקשה לאדם למוצאם ובעבור זה נאמר בדרך משל ולעג לך אל מקום אשר  האיילים משליכים שם קרנותם (יוסף ישראל פורלין, תולדות אדם ג לג, כ"י בריט' מוז'). הפרשה הזאת (עקדת יצחק) היא כל קרן ישראל וזכותם לפני אביהם שבשמים (ר"י אברבנאל, פרשת וירא, ענין העקדה). ולכן עשה (צדקיה) הקרנות לפי שהיה אחאחב משבטו של יוסף (הוא, מא כב). — ובמליצה: עד הגל ועדה המצבה לזאת הנקבה ורבתי בבנות בחילו'(ק) מתנו'(ת) על ד' קרנות27 ולעניים ולעניות (מצבה משנת שצ"א, וכשטין, Inschr. I. , 136). — ואמר הפיטן: מלך זכור אחוז קרן לתוקעי לך היום בקרן (ר"א קליר, מלך זכור, קרוב' א ר"ה). קרן במשכם היום עדיך, רחום זכור שבועת עבדיך (הוא, אפד מאז, מוס' א ר"ה). עונותי הטו קרני להגדע (אליה בר שמעיה, אתה חלקי, סליח' ד עשי"ת). מאיבי אנקמה פזרוני, גדע קרנות זרוני ומשפטיך יעזרוני (אלוה, אל אמונה, סליח' ער"ה). — ואמר המשורר: ואז תוחיל חזות קרן ישועה ורופא נאמן השכל ודעה (רב האי גאון, שערי דיני ממונות, קבוצת קונטר', כ.). וקרני כל מתי און יגדע ושמם כעפר ארץ מדשה (רשב"ג, הצפור או דרור, ברודי, 2). ושם קרני השטן גבוהים ורמים בהם ינגח עמים ולאומים, האחד יתהלך בארקים והשני יעופך בשחקים וכו' הקרן המתהלך יחלק לשתי רוחות והמעופף לעשר משפחות (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, עמ' 141). ושבר העניים על מה, בשני העולמות בוש וכלימה, קרנם מכאן ומכאן נגדרה (ר"י זבארה, מחלוקת בין עשיר ועני, נספח ד, 1 בס' שעשועים, דודזון, CXXI). גדעה קרן שטני בעבור שמך אדני  (חסדאי, חוס אלהי, שירי תימן, 34). בעלי קרנות קמו בפרך לענות חמדת יקרך ועמך (ר"ש שבזי, יא טאיר, שם 162). — ואמר המליץ: תכונת שטחו חצי או בתבנית משולש, קרנו היותר ארוך פונה נגבה, צלעו היותר רחב הוא הצפוני תחת קו המשוה (ר"ש בלוך, שבילי עולם א, 2, אפריקא בכלל). הקול יתפשט כמו האויר בקרנים הוא קוים ישרים, וחכמי הטבע ישתמשו ג"כ בלשון קרני או קוי האור (יאוועל, למודי הטבע, סט.). — *°אלכסנדר בעל הקרנים28, אלכסנדר מוקדון: אלכסנדר בן פליפוס המקדוני נקרא בעל הקרניים (מוסרי הפלוסופים ב ה). — °קֶרֶן ימין או קֶרֶן שמאל של המחנה, אגף המחנה: וישלח (אנטיוכוס) את בכידס אל ארץ יהודה וגם את אלכימס ואת קרני הימין עמם וכו' ויצאו (יהודה ואנשיו) בתוך צבא אויביהם את קרני הימין ואשר בקרני השמאל באו להם מאחור ויקיפו את יהודה ואת חילו מסביב (מספר חשמונים, הוצ' שויצר, 12). ויכר יהודה את בקירוס עומד מימינו כי שם היו גבוריו וקרן הימנית עם (יוסיפון פרק כה). חשב נאפאלעאן מחשבה גדולה להמית את כל שכניה (של רוסיה) אלה בה ולסמוך את קרן מחנהו הימיני במחיצת תוגרמה (רמא"ג, הצרפתים ברוסיא, מבוא). רבים מהם היו בלי חרב ובלי מגן וכו' אין קרנות ואין מחנה תיכונה (שם, 102). ומאקדינאל שר צבא הקרן השמאלי ומחנהו וכו' קפאו על שמריהם (שם, 110). כי בגדו בו שני קרנותיו אשר היה בהם כח עוד לדבר את אויבים בשער (שם, 115). — °קַרְנֵי פָרָה, שם לאחד מטעמי המקרא, הנקרא גם פזר גדול: קרני פרה מניף בשתי אצבעותיו למעלה (הורית הקורא, דרנבורג, 108). ועי' סוף הערך ב. פָּרָה. — °קַרְנו הרחם: ויש לו (להרחם) שני גידולים שנקראים קרנים (ספר אלמנצור, שער הרחם, כ"י ותיקן). ולו (להרחם) שתי תוספות ונקרין קרני הרחם ואחור אלו התוספות הן ביצי האשה (חסר מראה מקום בהפתקה). כשיצא זרע האשה מביציה שהם קרני הרחם ויפול ברחם תלה לא יסגר הרחם עליו עד בא זרע האיש וכו' (ר"י זבארה, שעשועים ט, דודזון, 113). — °קֶרֶן המציצה של האומן29, Schröpf-kopf; (cornet à) ventouse; copping glass: תליית קרני המציצה הוא מהדברים החזקים למשוך מה שהוא בעומק הגוף ולעקור המורסות אשר נתיישן קושים (פרקי משה ג, ט:). כשתתלה קרן המציצה על העורק במקום הנקרא הקרדו"מ הוא נקודת העורק וכו' (שם שם). — °ובתי קְרָנוֹת לשיחה בטלה30: ובענין הליצנות יש בו בחינות הא' מהם הוא הקובע עצמו בבתי קרנות לשיחה בטלה ודברים בטלים (ר' אליהו די וידאש, ראשית חכמה, שער הקדושה יב). — °וכנוי בַּעַל קַרְנַיִם למי שזנתה אשתו, Hahnrei; cocu, cornard; cuckold: וקַרְנַיִם במשמ' מצבו של אדם כזה31: פן ישא המושל עליך משלו פי כסיל מחיתה לו וקרנים מידו לו (אגרות רמב"ם, דפו' ליפסיא, כט:, וכעין זה רשב"צ דורן, תשב"ץ ג רסג).  ותזנה עליו וכו' וקרני ראם קרניו, ועל צמיחת הקרן וכו' (ר' יהודה אבן שבתי, דברי האלה והנדוי, דודזון בהאשכול של גינציג ו, 173). צורת הבוכה ומשתומם על אבידתו (אשתו שהלכה עם חשוקה) וגדל צעקו ואנחתו כאלו טבעו בים ספינותיו, ממנו היו קרנותיו (ר' יצחק בן סהולה, משל הקדמונ' ב, יח:). ופעם נדבר בעניין בעל הקרנים ופעם בענין הקדשה היא בעינים (עמנו', מחב' ה, 39). פלונית ישאלו בעדה איה הקדשה היא בעינים, ובעלה הוא האיל אשר ראית בעל הקרנים (שם שם, 41). כאשר השלמנו לגנות בעל הקרנים ואשתו גומר בת דבלים וכו' (שם שם, 42). הידעת כי אשתו תטחן לאחר, ואתה התחליף אשתך לאשתו וכו' ועניותך בקרן חזות אשר בין עיניו (הוא, מחב' טו, 112). והשטן מרקד בין קרניו (שם כה, 193). נקראו בעלי קרנים אנשי בוגדות (שם כז, 212). ולו אשת רפאים תהיה על הרפאים עשתרות קרנים (שם שם, 216). — °ושם צמח, קֶרֶן־צְבִי, Hirschhornfarm; corne de cerf; staghorn-fern: קורנו צירבו, ייאיק בויאנוס, קרן צבי (טוביה כץ, מעשה טוביה, ערוגת הבושם, קלה:). — ושם חיה, קֶרֶן–הַחֹטֶם, קַרְנַף,  חיה גדולה בעלת קרן בחטמה, rhinoceros: קרן החוטם (נאזע הארן) דומה במראהו ובתבניתו לפיל אך הוא קצת קטן ממנו וגופו עב מאד ורגליו קצרים ועבים (ב. לינדא, ראשית למודים א ו, טו.). קרן החטם קאממעלפארדע"ר (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, לה., כוש). אשר יוציאו מארצם עבדי עולם גמלים שן קרני קרן החוטם וכו' (שם שם, מ:, ממלכת דארפור). קרן החוטם (רהינא צעראס) יצודו למען קרניו לעשות מהם כל כלי (שם שם, מד., ארצות הקאפערן). — ושם עוף  שחרטמו דומה לחוטמו של הקרנף:  קרן החוטם (נאזע הארן פאגעל) משכנו באינדי מזרחית גופו קטן קצת מהיונה וחוטמו ארוך כרביע אמה אשר עליו קרן אחת מאורך הלז והוא משונה בתוארו מאכלו בשר נבלה וטריפה (ב. לינדא, ראשית למודים א ו, יז.). — °וקֶרֶן אַיִל, שבלול הדומה לקרן איל: קרן איל (ווידער אממאנס הערנר) נקרא כן בעבור היותו דומה לקרן איל ונמצא גם בנהרות איראפא (ב. לינדא, ראשית למודים א ו, כה:). — °נחש הקרנים: נחשים מגודל וממינים שונים, מהם נחש החרס, הנפילים, הקרנים (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, לה., כוש).32