* 1, ש"ז, מ"ר רָזִים, °רָזוֹת,— דבר נסתר, סוד,  Geheimnis; secret, ואמר בן סירא: לפני זר אל תעש רז כי לא תדע מה יהא ספו (ב"ס גני' ח יח). — ובתו"מ: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן, מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו (ר' אלעזר, שבת פח.). בעלי אמנה ומכסי רזים ומשיב פקדון ומחזיר אבידה, עליהם הכתוב אומר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי (דא"ר ב). אני בן עמרם שיצאתי ממעי אמי מהול וכו' ונצחתי פמליא של מעלה וגליתי רזיהם לבני אדם (מד"ר דבר' יא). אמר להם (יהושע למרגלים) עשו עצמכם חרשין ואתם עומדים על רזיהם (רשב"י, שם, רות א א). מעשה בבנו של ר' חנניה בן תרדיון שנתחבר ללסטים וגלה את רזן והרגוהו (שם איכ', ויגרס בחצץ). — ותאר לאלהים, חֲכַם הַרָזִים: הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים2, שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהם דומים זה לזה (ת"ר, ברכ' נח.). — רָזֵי תורה, דברים נסתרים בתורה: ונותנת (התורה) לו מלכות וממשלה וחקור דין ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר (ר' מאיר, אבו' ו א). — ורָזֵי עולם: העוסקים ברזו של עולם אל ישתכרו (אב אחא בר חנינא, סנה' מב.). מי שכל רזי עולם גלוים לו ישתה יין וישתכר (ר' יוחנן משום רשב"י, שם ע:). — ובתפלה: אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב (ודויו של רב ביוה"כ ע"פ יומ' פז:, מובא בתפלת יוה"כ). — ועם ב היחס, בְּרָזִים, ברזין, במשמ' בחשאי3: בראשונה היו קוברין אותן במהמורות, נתאכל הבשר והיו מלקטין את העצמות וקוברין אותן ברזים4 (ירוש' מו"ק א ה). — ובסהמ"א: תורה מרובה אתם מבקשים והמון תלמוד ורוב שמועות לשאול הלכה אתם מצפים ולהמון רזיי אתם מחמדין להרבות הרים להפלות תושיה גבעות גבעות וכו' להרבות הלכות כחול הים ורזיי כעפרות תבל וכו' אתם שמחים משרתי שרז זה אחד מן הרזים יוצא מבית גנזי וכו' (היכלות רבתי כח, ביהמ"ד ילינק ג, 165). ויהי מתנבא להם ומגיד לכל אחד מהם רזי אודותיו (יוסיפון, גינצבורג, סח). מדת רב פפא שחישב מרזי לבו (רגמ"ה, ב"ב צ:). קום צא מן הארץ הזאת ואגלה לך תעלומות ורזות (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 15). וכל ספר משלי מלא אזהרות לבלתי יסת אדם אחרי הנשים ואיך נכשל בו חכם הרזים כמוהו (ריקנטי ב, לבוב תר"מ, נ.). — ואמר הפיטן: אז רז נרמז לו ודבר דבור נדבר לו (ינאי, אז רז, קרוב' בראש', זולאי, ג). לאיש חמודות נגלה רז חזות לילה (הוא, אז רוב נסים, קרוב' שמות, שם, צב). ובעת השמעתם חקיך התמימים עמדו במורא כאחד משלמים ונגלה למו רז מלאכי מרומים (שמעון בר יצחק, אם לא אמריך, קרוב' ב שבועות). אמר נביא לחזות אני גולה רזות (יש שעה, מנח' יוה"כ, סדור רע"ג ב, נח:). — ואמר המשורר: סוד האמת גלו סעפי לי ולאט הבינני לבבי רז (רמב"ע, תרשיש ט, 83). ונחנו בעלי קומות קומותינו רמות שממנו חוזים שחזו כל רזים (ראב"ע, אל בוראי, כהנא א, 116). נטה עט כמו מטה עלי ים תעודה עד תגל סודו ורזיו (ר"י חריזי. תחכ' ט, 97).