°, ש"ז, — מעשה המרכך דבר, העושה שיהיה הדבר רך: מי שהיתה לו מכה וכו' נותן בה דברים רכין כגון צמר גפן או סרק של פשתן בריכוך השמן (רה"ג, מקו' ט ב, אפשטין, 122). כיסי, כשות שאינה מתוקנת והיא צריכה ריכוך (רב אסי, רי"ף ב"מ כד:). וה"ה לחלוק ומכנסים וכל בגדי פשתן דריכוכן זהו ליבונן (שבלי הלקט, שבת קט). הנגדיים המושגין במשוש בגופים המורכבין הן הרבה כגון החום והרטיבות והקור והיובש והקושי והריכוך (מדרש החכמה לר' יהודה בן שלמה הכהן ן' מתקה, כ"י, לפי קלצקין). — ובמשמ' רכוך הלב ושדולו: וזהו פיר' שדאכא ריכוך כאשר שנינו משדכין על התינוקות ליארס וכו' וכן כל שידוך כמו ריכוך וכת' עוד ותשקט הארץ מ' שנה ומתרג' ושידוכי ארעא (שו"ת הגאו' מן הגני', גינצבורג 42).