ש"נ, — תרמית ומרמה, בנגוד אל אמונה, Trug, Täuschung; tromperie, déception; fraud, deception: עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רְמִיָּה בפיהם (מיכה ו יב). אשרי אדם לא יחשב יי' לו עון ואין ברוחו רְמִיָּה (תהל' לב ב). הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רְמִיָּה (שם נב ד). לא ישב בקרב ביתי עשה רְמִיָּה דבר שקרים לא יכון לנגד עיני (שם קא ז). הלאל תדברו עולה ולו תדברו רְמִיָּה (איוב יג ז). אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רְמִיָה (שם כז ד). — ובצרוף שבסמ', כף רמיה, נפש רמיה, קשת רמיה, שאין אמון בהן, העלולות לרמות1: ישובו לא על היו כקשת רְמִיָּה (הושע ז יו). ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רְמִיָּה (תהל' עח נז). ראש עשה כף רְמִיָּה ויד חרוצים תעשיר (משלי י ד). עצלה תפיל תרדמה ונפש רְמִיָּה תרעב (שם יט יה). — ובצרוף של תמורה (apposition), לשון רמיה: יי' הצילה נפשי משפת שקר מלָשון רְמִיָּה מה יתן לך ומה יסיף לך לָשון רְמִיָּה (תהל' קכ ב-ג). — ובקצור רמיה במק' איש רמיה, אשת רמיה: יד חרוצים תמשול וּרְמִיָּה תהיה למס (משלי יב כד). לא יחרך רְמִיָּה צידו והון אדם יקר חרוץ2 (שם שם כז). — ותה"פ רמיה, כמו ברמיה, בנגוד אל באמונה: ארור עשה מלאכת יי רְמִיָּה3 (ירמ' מח י). — ואמר הפיטן: ויחל קדושים לקשור בקדישות, ויחל ריעים לרעות ברמיות (ינאי, ויחל אמונים, קרוב' במד' זולאי, ריז). — ואמר המשורר: היש פתי כמו בעל נשמה בנומה מן רמיותיו נחויה, וים יקרב אלי עת צאת נשמה יבקש להקיצה מרמיה ( ר"ש הנגיד, בן קהלת קכג, ששון, רעג).