1, ש"ז, מ"ר רְמָחִים, כנ' רָמְחֵיהֶם, — כלי נשק בצורת מקל שבקצהו שן של מתכת, חנית, כידון: ויקם (פנחס) מתוך העדה ויקח רֹמַח בידו ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם (במד' כה ז-ח). יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה וָרֹמַח בארבעים אלף בישראל (שפט' ה' ח). ויקראו נביאי הבעל בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וּבָרְמָחִים עד שפך דם עליהם (מ"א יח כה). אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הׁרְמָחִים לבשו הסרינת במקור נדפס 'סרינות' (ירמ' מו ד). ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וּבְרֹמַח (יחזק' לט ט). כתו אתיכם לחרבות ומזמרותיכם לִרְמָחִים (יואל ד י). ואעמיד את העם למשפחות עם חרבותיהם רָמְחֵיהֶם וקשתותיהם (נחמ' ד ו). ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים וְהַרְמָחִים המגנים והקשתות והשרינים (שם שם י). ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה וָרֹמַח ופני אריה פניהם (דהי"א יב ט). ויהי לאסא חיל נשא צנה וָרֹמַח מיהודה שלוש מאות אלף ומבנימין נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף (שם יד ז). ויקבץ אמציהו את יהודה וכו' ויפקדם וכו' וימצאם שלוש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רֹמַח וצנה (שם כה ה). ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים וּרְמָחִים וכובעים ושרינות וקשתות (שם כו יד). —  ובתו"מ:  לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח (שבת ו ד). הסיף והסכין והפגיון והרומח וכו' הרי אלו טמאין (כלים יג א). חפוי האלה הקשת והרומח הרי אלו טהורין (שם טז ח). נס שביעי (שנעשה לפינחס כשהרג את זמרי וכזבי) שנארך חנית של רומח עד שנכנס בשני גולמים ויצא למעלה (ספרי במד' קלא). עמדו עליהן בחרבות וברמחי' (ירוש' שבת א ו). עמד פנחס מתוך סנהדרין שלו ולקח את הרומח בידו ונתן את הברזל תחת פסיקיא שלו (שם סנה' י ב). מה המגן מקבלת כל הרמחים ועומדת, אף אתה אני עומד עימך (מד"ר בראש' מד, תאודור). רומחו (של הקב"ה) לפיד, מגינו עננים (מד"ר שמות ה). עשת שן זה את עושה ממנה כמה יתדות, כמה רמחים (שם שה"ש ה, ידיו גלילי זהב). — ובסהמ"א: לא תריבו על זה דברי ריבות בשעריך ולא תקח בעדי את רמח הנצוח והשררה (שלמה בונפיד, הפולמוס בנכבדי סאראגוסה, קבץ על יד יד, נ). —  ואמר המשורר: ותפשי הצנה לפניו נבערים, והלכים ברמחהים לפניו הם שחים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שעה"ש 6). ואיך תזרק רמחיך לנגדי ומגני נעורינו אפיקים (רשב"ג, ישלם הסתו, ב"ר א, 107).