1, ש"נ, סמי' רָעַת, כנ' רָעָתִי, רָעָתְךָ, רָעָתֶךָ, רָעָתֵךְ, רָעָתֵכִי, רָעַתְכֶם, רָעָתוֹ, רָעָתָהּ, רָעָתָם, מ"ר רָעוֹת, רָעֹת, רָעוֹתֵיכֶם, רָעֹתֵיכֶם, רָעוֹתֵיהֶם, דבר רע, בנגוד אל טובה, — א) במשמ' צרה ואסון הבא על האדם, שאלהים מביא או חשוב להביא עליו, Übel, Unheil; mai, malheur; evil, misfortune: ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הָרָעָה ומתי (בראש' יט יט). שוב מחרון אפיך והנחם על הָרָעָה לעמך (שמות לב יב). וינחם יי' על הָרָעָה אשר דבר לעשות לעמו (שם שם יד). והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רָעוֹת רובת וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הָרָעוֹת האלה (דבר' לא יז). וקראת אתכם הָרָעָה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יי' (שם שם כט). הנני מקים עליך רָעָה2 מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעך (ש"ב יב יא). הנני מביא רָעָה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר (מא יד י). ויי' דבר עליך רָעָה (שם כב כג). הנני מביא רָעָה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו (מ"ב כא יב). כל אכליו יאשמו רָעָה תבא אליהם נאם יי' (ירמ' ב ג). רבות רָעוֹת צדיק ומכלם יצילנו יי' (תהל' לד כ). כי אפפו עלי רָעוֹת עד אין מספר (שם מ יג). שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רָעָה (שם צ יה). לא תאנה אליך רָעָה ונגע לא יקרב באהלך (שם צא י). וימעטו וישחו מעצר רָעָה ויגון (שם קז לט). חטאים תרדף רָעָה ואת צדיקים ישלם טוב (משלי יג כא). עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול בְּרָעָה (שם יז כ). יש רָעָה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לְרָעָתוֹ (קהל' ה יב). וגם זו רָעָה חולה כל עמת שבא כן ילך (שם שם יה). יש רָעָה אשר ראיתי תחת השמש (שם ו א). והסר כעס מלבך והעבר רָעָה מבשרך (שם יא י). כי איככה אוכל וראיתי בָּרָעָה אשר ימצא את עמי (אסת' ח ו). — ובסמי' עם שם עצם, יום רעה, עת רעה, וכדו': ובעת רָעָתָם יאמרו קומה והושיענו (ירמ' ב כז). יקומו אם יושיעוך בעת רָעָתֶךָ (שם שם כח). והושע לא יושיעו להם בעת רָעָתָם (שם יא יב). אם לוא הפגעתי בך בעת רָעָה ובעת צרה את האיב (שם יה יא). מחסי אתה ביום רָעָה (שם יז יז). כי יצפנני בסכה ביום רָעָה (תהל' כז ה). לא יבשו בעת רָעָה (שם לז יט). אשרי משכיל אל דל ביום רָעָה ימלטהו יי' (שם מא ב). כהם יוקשים בני האדם לעת רָעָה כשתפול עליהם פתאם (קהל' ט יב). עד אשר לא יבאו ימי הָרָעָה (קהל' יב א). — ופַחַד רָעָה: ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רָעָה (משלי א לג). — ושם האל פניו או עיניו לרָעָה (ולא לטובה) : הנני שם פני בכם לְרָעָה (ירמ' מד יא). ושמתי עיני עליהם לְרָעָה ולא לטובה (עמו' ט ד). — ב) במשמ' מעשה רע שהאדם עושה או חושב לעשות, Böses; (du) mal; evil: כי מֵרָעָה אל רָעָה יצאו ואותי לא ידעו (שם ט ב). תמותת רשע רָעָה (תהל' לד כב). — ובצרופים שונים, עשה רעה את פלוני, עם פלוני וכדו': אם תעשה עמנו רָעָה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב (בראש' כו כט). ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים (שם לט ט). וישב אלהים את רָעַת אבימלך אשר עשה לאביו (שופט' ט נו). ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רָעָה להלחם בי (שם יא כז). נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רָעָה (שם יה ג). לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רָעָה וחרפה לא נשא על קרבו (תהל' יה ג). — ועשה רָעוֹת, במשמ' זו: הנה דברת ותעשי הָרָעוֹת ותוכל (ירמ' ג ה). — ועשה רעה במשמ' הֵרע לעצמו: ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רָעָה (ש"ב יב יח). — ועשה טובה או רעה במשמ' עשה מעשה כל שהוא: לא אוכל לעבר את פי יי' לעשות טובה או רָעָה מלבי (במד' כד יג). — וחשב על פלוני רעה: ואתם חשבתם עלי רָעָה אלהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב (בראש' נ כ). אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רָעָה לכו ונכריתנה מגוי (ירמ' מח ב). ממך יצא חשב על יי' רָעָה (נחו' א יא). יסוגו אחור ויחפרו חשבי רָעָתִי (תהל' לה ד). אשר חשבו רָעוֹת בלב (שם קמ ג). — וגמל את פלוני רעה: ש"א נא פשע אחיך וחטאתם כי רָעָה גמלוך (שם שם יז). — ולעצמו: אוי לנפשם כי גמלו להם רָעָה (ישע' ג ט). — ושלם רעה תחת טובה, השיב רעה תחת טובה: למה שלמתם רָעָה תחת טובה (בראש' מד ד). לשקר שמרתי את כל אשר לזה וכו' וישב לי רָעָה תחת טובה (ש"א כה כא). הישלם תחת טובה רָעָה כי כרו שוחה לנפשי (ירמ' יח כ). ישלמוני רָעָה תחת טובה שכול לנפשי (תהל' לה יב). ומשלמי רָעָה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב (שם לח כא). משיב רָעָה תחת טובה לא תמיש רָעָה מביתו (משלי יז יג). — ושָׂם רעה על פלוני: וישימו עלי רָעָה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי (תהל' קט ה). — ובקש רעה לפלוני, אל פלוני, בקש רעתו: הנה דוד מבקש רָעָתֶךָ (ש"א כד ט). יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רָעָה (שם כה כו). דעו נא וראו כי רָעָה זה מבקש (מא כ ז). — וחרש רעה על פלוני, החריש עליו רעה: וידע דוד כי עליו שאול מחריש הָרָעָה (ש"א כג ט). אל תחרש על רעך רָעָה והוא יושב לבטח אתך (משלי ג כט). — ויעץ רעה: כי יעץ עליך ארם רָעָה אפרים ובן רמליהו וכו' (ישע' ז ה). — וכרה רעה: איש בליעל כרה רָעָה ועל שפתיו כאש צרבת (משלי יו כז). — וכלה רעה: עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רָעָה3 (שם שם ל). — והמתיקה בפניו רעה: אם תמתיק בפיו רָעָה יכחידנה תחת לשונו (איו' כ יב). — והביע רעות: ופי רשעים יביע רָעוֹת (משלי יה כח). — ונטה רָעָה על פלוני: כי נטו עליך רָעָה חשבו מזמה בל יוכלו (תהל' כא יב). — ויסף על חטא רעה: כי יספנו על כל חטאתינו רָעָה לשאל לנו מלך (ש"א יב יט). — ורעה נגד פני אדם, כונתו לרעה: יהי כן יי' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רָעָה נגד פניכם (שמות י י). — וחשך האל את האדם מרעה, מעשות רעה: ברוך יי' אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מֵרָעָה (ש"א כה לט). — והשיב רעתו בראשו: ואת רָעַת נבל השיב יי' בראשו (שם שם). — אין בידו רעה: דע וראה כי אין בידי רָעָה ופשע ולא חטאתי לך (שם כד יא). כי מה עשיתי ומה בידי רָעָה (שם כו יח). — ובצרוף עם שם עצם, אנשי רעה: אל תקנא באנשי רָעָה ואל תתאו להיות אתם (משלי כד א). — ועם ל היחס, לרעה, לרעות: לא תהיה אחרי רבים לְרָעוֹת (שמות כג ב). יהיו כנער אויבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לְרָעָה (ש"ב יח לב). אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לְרָעָה (זכר' א יה). — ועם ב, בְּרָעָה, בכונה רעה: בְּרָעָה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה (שמות לב יב). — ג) במשמ' לב רע, תכונה רעה, מעשים רעים: וירא יי' כי רבה רָעַת האדם בארץ (בראש' ו ה). ישלם יי' לעשה הרעה כְּרָעָתוֹ (ש"ב ג לט). באין מבין כי מפני הָרָעָה נאסף הצדיק (ישע' נז א). ובל יאמרו בלבכם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו (הוש' ז ב). ודברתי משפטי אותם על כל רָעָתָם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים (ירמ' א יו). תיסרך רָעָתַךְ ומשבותיך תוכחך (שם ב ט). כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רָעָתָם (שם יא יד). כי רָעָתַכִי אז תעלזי (שם שם יה). ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל רָעָתָם (שם לג ה). בטרם תגלה רָעָתֵךְ4 כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים (יחזק' יו נז). כי על מי לא עברה רָעָתְךָ תמיד (נחו' ג יט). תכסה שנאה במשאון תגלה רָעָתוֹ בקהל (משלי כו כו). הלא רָעָתְךָ רבה ואין קץ לעונתיך (איו' כב ה). יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך בְּרָעָתוֹ (קהל' ז יה). כי רָעַת האדם רבה עליו (שם ח ו). — ובהכפלה: ככה עשה לכם בית אל מפני רָעַת רָעַתְכֶם (הוש' י יה).  — ד) וכשה"פ של הפעל א. רָעַע: וירע אל יונה רָעָה גדולה ויחר לו (יונ' ד א). וירע להם רָעָה גדלה (נחמ' ב י). — ובתו"מ: מברך על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה (ברכ' ט ג). חייב אדם לברך על הרעה בשם שהוא מברך על הטובה (שם שם ה). לא בהטייתך לטובה הטייתך לרעה, הטייתך לטובה על פי אחד, הטייתך לרעה על פי שנים (סנה' א ו). מעשה באחד שהקדיש את שדהו מפני רעתה (ערכ' ח א). לטובה כל נדיב לב, לרעה ויתפרקו כל העם וכו', לטובה ויוצא משה את העם, לרעה ותקרבון אלי כולכם (ירוש' שקל' א א). שתציץ בבשתינו ותביט ברעתינו (תפלת ר' יוחנן, ברכ' טז:). ותצילנו מפגע רע וכו' ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם (תפלת מר בריה דרבינא, שם יז.). ת"ר שתי כליות יש בו באדם אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה , ומסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו (ברכ' סא.). כל רעה ולא אשה רעה (בשם רב, שבת יא.). במוכר שדהו מפני רעתה (ב"ב נא.). אפילו טובתם של רשעים רעה היא אצל צדיקים (בשם רשב"י, הור' י:). — ובסהמ"א: והוא הדבר שטועים בו רוב העולם וכו' והוא החולי הגדול והרעה החולה שכל הדברים שימצאו כתובים בספרים יעלה על לבם בתחלה שהם אמת (אגרת הרמב"ם לחכמי מרשיליא). כי מרעה קטנה שברעות תמשכנה כמה מאורעות (עמנו', מחב' כח, הברמן, 821). והמבקש הרעה למי שאין לו חטא רעה תבוא עליו (שבט יהודה, הנובר, 24). — ואמר המשורר: והחכמה תחוה כי בזדון יצו רעות ובשגגה שמחות (רמב"ע, אחת עיני, ברודי, עא). רעת בן בכור הבהילתהו (ראב"ע, איה נבואות, איגר 160). לרעתו כסיל השתגע, כי רעה ינחלו רעים, לכדו עונו וינגע ה' את פרעה נגעים (הוא, אזכירה סדר, שם 233). — °ושם כוכב: ככוב אחד יש ששמו רעה והוא סימן דם והריגה (מדרש אגדה, מובא ברש"י, שמות י י; ובילק' שמע' שמות שצב; מדר' שה"ש, גרינהוט, טו; מעין זה מדה"ג שמות י י, הופמן, 81).