רֵעֶה
ש"ז, — כמו א. רֵעַ, ביחוד כתאר רשמי לאיש המשמש חבר ומלַוֶּה למלך1: ויבא חושי רֵעֶה דוד העיר (ש"ב יה לז). ויהי כאשר בא חושי הארכי רֵעֶה דוד אל אבשלום (שם יו יו). וזבוד בן נתן כהן רֵעֶה המלך (מ"א ד ה). רעך ורעה2 אביך אל תעזב (משלי כז י).
1 [כמובן אפשר לגזר מן רֵעֶה גם צורות בכנ' כגון רעִי, רֵעֵהוּ, המובאות בערך א. רֵעַ. ובעקר יש לראות רֵעֶה כצורה המקורית של רֵעַ על משקל פִּקֵּחַ, חֵרֵשׁ וכדו' כבינ' סביל מן פִע', זה שפלוני רֵעָה אותו אליו, ובמקומו באשור' במכתבי עמרנא רֻחִ עַרִּ , רעה המלך, גם הוא בינ' במקור נדפס 'ביי'. סביל מבנין פִע'.]
2 [כך כתיב; קרי: וְרֵעַ.]