ש"ז, רָעַשׁ, — זעזוע, רעדה, חרדה, Beben, Schreck; tressaillement, effroi; quivering, fright: והנה יי' עבר ורוח גדולה וכו' לפני יי' לא ברוח יי' ואחר הרוח רַעַשׁ לא בָרַעַשׁ יי' ואחר הָרַעַשׁ אש לא באש יי' (מ"א יט יא-יב). כי כל סאון סאן בְּרַעַשׁ1 ושמלה מגללה בדמים (ישע' ט ד). מעם יי' צבאות תפקד ברעם וּבְרַעַשׁ וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה (שם כט ו). קול שמועה הנה באה וְרַעַשׁ גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים (ירמ' י כב). מקול שעטת פרסות אביריו מֵרַעַשׁ לרכבו המון גלגליו (שם מז ג). לחמך בְּרַעַשׁ תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה (יחזק' יב יח). ויהי קול כהנבאי והנה רַעַשׁ ותקרבו עצמות עצם אל עצמו (שם לז ז). ביום ההוא יהיה רַעַשׁ גדול על אדמת ישראל (שם לח יט). בְּרַעַשׁ2 ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר (איו' לט כד). כקש נחשבו תותח וישחק לְרַעַשׁ כידון (שם מא כא). — וביחוד זעזוע הארץ, רעידת האדמה, Erdbeben; tremblement de terre; earthquake: אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הָרָעַשׁ (עמו' א א). ונסתם כאשר נסתם מפני הָרָעַשׁ בימי עזיה מלך יהודה (זכר' יד ה). — ובצרוף קול רַעַשׁ, קול של זעזוע3, קול שאון המלוה את הרעש: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רַעַשׁ גדול (יחזק' ג יב). קול שוט וקול רַעַשׁ אופן וסוס דוהר ומרכבה מרקדה (נחו' ג ב). — ובתו"מ: אין רעש אלא הפסק מלכות (ר' שמואל, ירוש' ברכ' ט ג). מהיכן הרעש נעשה (מד"ר שמות כט). וירא (מרדכי) והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ (שם אסת', ויגד לו מרדכי). אחר העולם הזה יום המיתה שדומה לרעש שמרעיש כל גופו של אדם (תנחו' פקודי ג). — ובתפלה: והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעמת שרפים (ברכת יוצר, תפלת שחרית). אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול (קדשת שחרית של שבת, אשכנ' ותימנ'). — ובסהמ"א גם במשמ' קול רעש, ואף מ"ר רְעָשִׁים: ומצד זה החדוש יתחיב שיתחדש בארץ רוח רב ויהיה סבה לרעשים (פרוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, מב). שלא כדרך הבקיעה הנעשית ע"י הרעש שהיא נשארת כך בקוע תמיד (ר"י אלבו, עקרים א כג). ולזו הסבה יהיו הרעשים החזקים במקומות שיתחזקו בם היובש והשממות (אברהם שלום, צוה שלום א ז, ז:). ושם מתגברים הרעשים כי עבור אש הטמון בקרב ארצם בנקל יבוא לידי דחיית הקטורים ורעידת הארץ (טוביה כץ, מעשה טוביה, יסודי עולם ד, עז:). במקומות הסמוכים אל ההרים תמצא רעשים יותר מן המקומות השטחיים (שם שם). — ובמשמ' הרעשת הצבא על מבצר: והרעיש התוגר על העיר כמה רעשים זה אחר זה (ר"ד גנז, צמח דוד, רפט לאלף ו). — °וברפואה, חלי הָרַעַשׁ, הזעזוע, tremosis: והרעש מקרה ג"כ הווה מהטבע והחלי והרעש מורכב משתי תנועות הפכיות האחת למעלה והאחרת למטה (קבוצי גלינוס, בסבות החליים, כ"י פריז). ששם הרעש והרעדה שמות נרדפים (פרקי משה, מז:). שיקראו הרעדה מה שסבתו נמשכת אחר חולשת הגוף, וקראו הרעש מה שיהיה בסבת מכה פעמים בעצבים כפי התחלפות סבותיו (שם שם). ומתילדים ממנו (מן היין) הרעש וימשוך העצב והיתרון והבהלה (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ה פרק א ד). כי הנה בחלום עם היות שכבר יתפעל האדם התפעלות מועט מהדמיון כיציאת הזרע וכרעש האיברים, הנה לא יעשה מזה התפעלות חזק כבטול התנועה (ר"י אברבנאל, וישלח, ויותר יעקב).