ב. רִעְרֵעַ

* 1, פִע' לא נמצא בתו"מ.

— פֻע', בינ' *מְרֻעְרָע, — כמו רָעוּעַ: היושב בבית מרוערע2 מלאך המות דניסטים שלו ירוש' שבת ב ג. בתים שאמרו בריאים אבל לא מרוערעים ודכותה בחורים אבל לא זקינים שם תענ' ג ה.

— הִתפ', *נִתְרַעְרֵעַ, — כמו נִתְרוֹעֵעַ, נִתְעַרְעֵר, נעשה רָעוּעַ: למה הדבר דומה לכיפה של אבנים, כיון שנתרערעה3 אחת מהן נתרערעו כולן ר' יוחנן, ירוש' מו"ק ג ז.



1 [צורת הכפלה לחזוק מן א. רעע, או מבטא אחר במקו' ב. עִרְעֵר.]

2מד"ר קהל', עת ללדת: המרועע, עי' ב. רָעַע.]

3 [במקום אחר ירוש' סנה' י יא: שנתרועעה (אך בנוס' הגניזה שנתרערעה), נתרועעו (נתרעעו).]

חיפוש במילון: