פ"ע, רָעֲשָׁה, רָעָשָׁה, רָעֲשׁוּ, רֹעֲשִׁים, יִרְעַשׁ, תִּרְעַשׁ, יִרְעֲשׁוּ, תִּרְעַשְׁנָה, — רָעֲשָׁה הארץ, רעשו איים, הרים וכדו', רגזו ורעדו, zittern, beben; trembler, trassaillir; to tremble, quiver: ארץ רָעָשָׁה גם שמים נטפו (שפט' ה ד). ותגעש וֲתִּרְעֲשׁ הארץ מוסדות השמים ירגזו (ש"ב כב ח; תהל' יח ח). על כן שמים ארגיז וְתִרְעַשׁ הארץ ממקומה (ישע' יג יג). כי ארבות ממרום נפתחו וַיִּרְעֲשׁוּ מוסדות ארץ (שם כד יח). ראיתי ההרים והנה רֹעֲשִׁים וכל הגבעות התקלקלו (ירמ' ד כד). מקול מצהלות אביריו רָעֲשָׁה כל הארץ (שם ח יו). מקצפו תִּרְעַשׁ הארץ ולא יכלו גוים זעמו (שם י י). מקול נפלם רָעֲשָׁה הארץ (שם מט כא). הלא מקול מפלתך וכו' יִרְעֲשׁוּ האיים (יחזק' כו יה). לקול זעקת חבליך יִרְעֲשׁוּ מגרשות (שם כז כח). הרים רָעֲשׁוּ ממנו והגבעות התמגגו (נחו' א ה). יהמו יחמרו מימיו יִרְעֲשׁוּ הרים בגאותו (תהל' מו ד). — והשמים: לפניו רגזה ארץ רָעֲשׁוּ שמים (יוא' ב י). ויי' מציון ישאג ומירושלם יתן קולו וְרָעֲשׁוּ שמים וארץ (שם ד יו). — ורָעֲשׁוּ בני אדם או בעלי חיים אחרים בפחד: וְרָעֲשׁוּ מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם וכו' (שם לח כ).1 — ופריו של המלך: יהי פסח בר בארץ בראש הרים יִרְעַשׁ כלבנון פריו2 ויציצו מעיר כעשב הארץ (תהל' עב יו). — ובתו"מ: יום אחד בתקופת תמוז היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן (ירוש' חגי' ב א). בשעה שהקב"ה מסתכל בע"ז וכו' כביכול הוא מקנא ושואג ומיד השמים והארץ רועשים (ר' עקיבא, מד"ר שמות כט). למערה שהיא נתונה על שפת הים, רעש הים ונתמלאה המערה והים לא חסר כלום (ר' לוי, שם במד' יב). — ואמר הפיטן: ונהיית כרועה בעטיה ורעשת ורגנת ועתה מה לי פה (ר"א קליר, אהלי' קינ' ת"ב). אשר מלכותך ברועשים מפניך העומדים במעוניך (דונש, אשר במלכותך, קרוב' יוה"כ, אלוני, נג). — ואמר המשורר: ארי ירעש רעוש וגם יגעש געוש, ואף כי כל פרעוש בעת קולו ירים (תשו' תלמי' דונש, 3). לאפו רגזה ארץ והעולם מאד ירעש, ואכן יעשה פרי במי ידיו וגם ירעש (רמב"ע, הענק א, ברודי, שיב). ורעש במסתרים עדי כי ירעשו ספים והגלגל לקול רעמך (משלם דאפיאירה, לבי לימים, ידיעות מכון שוקן, ד, נח).

— נִפע', נִרְעֲשָׁה, — כמו קל: מקול נתפשה בבל נִרְעֲשָׁה הארץ וזעקה בגוים נשמע (ירמ' נ מו). — ובסהמ"א: כאשר הים כשהוא סוער כל מימיו נגרשים ונרעשים ואין נכרתים ולא נפרשים וכו' (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש ב, יב:). הנני העני ממעש נרעש ונפחד מפחד יושב תהלות ישראל (הנני העני, תפלה לש"ל לפני מוסף ר"ה). — ואמר הפיטן: ארץ מטה ורעשה וכו' גריה חיתם נרעשה (ר"א קליר, ארץ, קרוב' א שבוע'). שדוד שדדתי וירוד ירדתי וברעש נרעשתי ואחר הרעש אש וכו' (פיוטים שלא נודעו, החלוץ ט , 46). — °וברפואה, נִרְעָשׁ, מי שחלה במחלת הרעישה (tremosis): וממה שיועיל לנרעש, שישתה משקה הדבש וכו' (קאנון ג ב ו).

— הִפע', הִרְעַשְׁתִּי, הִרְעַשְׁתָּה, מַרְעִישׁ, תַּרְעִישֶׁנּוּ, — הִרְעִישׁ ארץ וכדו', זעזע והרעיד אותה, עשה שתרעש, erschuttern, beben machen; ebranler, faire trembler; to shakem make tremble: הזה האיש מרגיז הארץ מַרְעִישׁ ממלכות (ישע' יד יו). מקול מפלתו הִרְעַשְׁתִּי גוים (יחזק' לא יו). עוד אחת מעט היא ואני מַרְעִישׁ את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה וְהִרְעַשְׁתִּי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד (חגי ב ו-ז). אני מַרְעִישׁ את השמים ואת הארץ (שם שם כא). הִרְעַשְׁתָּה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה (תהל' ס ד). הֲתַרְעִישֶׁנּוּ3 כארבה הוד נחרו אימה (איו' לט כ). — ובתו"מ: יודע אני שלא הרעיש הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא בשבילך (תענ' כ.). זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם (מד"ר בראש' ד). עשרים וחמש שנה היה הקב"ה מרעיש עליהם הרים (ר' ירמיה בן אלעזר, שם שם מט). בשעה שהיה הקב"ה מרעיש עולמו היה מזכיר זכות אבות (שם שם עא). רצה הקב"ה להרעיש וגם להגעיש עליהם ההר ולהפילו בהן לאבדן וכו' בקש הקב"ה להרעיש עליהם את העולם (שם קהל', טוב שם). אחר העולם הזה המיתה שדומה לרעש שמרעיש כל גופו של אדם (תנחו' פקודי ג).4 — ובסהמ"א: הזמן מחליש כחות הגוף ומרעיש האברים בתנועתם (ר"י זבארה, שעשועים א, דודזון, 10). כבר הרעשת את העולם כולו בדבריך (רמח"ל, חוקר ומקבל, 3). מה נהדרו צבאות רוכבים ומה נאוו פעמי סוסיהם בעמק המלך בהרעיש אותם רוכביהם כארבה (מפו, אהבת ציון, ח, 65). הסתרתי ממך עד כה את שלחי מאמרים בלשון אשכנז להדר' פהיליפזאהן למען הרעישך פתאם ולמען תגדל נחת רוחך (אגרות יל"ג א יג). במקום כל ההרעשות האלה שהרעיש עלינו את עולם ההוראות היה מן הדין לשאול לנו וכו' (ישראל משה חזן, שארית הנחלה, 11). — ואמר הפיטן: וארשת שפתיו אל בדורשו שאג להרעישו (יהושע הכהן, ויהי בימי אחשורוש, ידיעות מכון שוקן ה, קנו). קולי ארים דרך בקשה מפני עקת אויב המרעישה (אליך צורי, סליח' ער"ה). — °והִרְעִישׁ קול במשמ' קרא בקול רועש: כף שבולת יכריע לשקול, נקות קוראיו במרעישי קול (קלונימוס, אדברה תחנונים, שחר' יוה"כ). — וכפ"ע, °הרעישה הארץ, כמו קל: עבר גדוד ברעש ובקולות עד שהיתה הארץ מרעשת (א"ב דבן סירא, כב.). — °והִרְעִיש על עיר במשמ' הסתער עליה ברעש: והרעיש התוגר על העיר כמה רעשים זה אחר זה ואבד עם רב (ר"ד גנז, צמח דוד, רפט לאלף הששי). — בינ' °מַרְעִישׁ ככנוי לאחד מחכמי התבונה שכאלו הרעיש את השמים: כפי מה שספר אלברטוש המכונה אצלינו מרעיש5 בעל תכונה חדשה בתכונת הגלגלים (ר"י אברבנאל, שמים חדשים עיון ג, רדלהים, כג:). לטענה השנית וכו' נשיב לדברי המרעיש שסבת המהירות קרבתה אל המניע הראשון (שם). שתכונת השמים כפי שהניחה המרעיש הנה יסתרה העיון (שם). ואיך א"כ יקבל תכונת המרעיש עצמו באותו גבול (שם). — °והרעיש עצמו, כמו נִרְעַשׁ, התרעש, הזדעזע, חרד ופחד: בשרו חידודין חידודין, פי' שהרעיש עצמו ונעשה קמטין מרוב צער שטבעו מצרים (ערוך ערך חד). וראה את המלך והרעיש6 את עצמו לפניו (מדה"ג, בראש', מרגליות, תקע).

— הָתפע' *נִתְרַעֵשׁ, — כמו קל ונִפע', הזדעזע: כשעמד הקב"ה ואמר אנכי ה' אלהיך היו ההרים מתרעשים והגבעות מתמוטטות (מכי', בחדש ה). וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם (פסיק' רב', קומי אורי, קסב.). — ובסהמ"א: ואף רשעי ישראלו וכו' עונין ואומרים אמן מתוך גיהנם וכו' עד שנתרעש כל העולם כולו (אותיות דר"ע, נוסחא א' אות ז, ורטהימר, כז). באותו היום הרים מתרעשים והגבעות מתרקדים וחומות מוגדלים נופלים (ספר אליהו, שם שם, 66). וכשחרה לו מפני מכעיסיו נתגעשה ונתרעשה הארץ ומוסדות השמים רגזו ורעשו (רש"י, ש"ב כב ח). התרגזך, התרעשך והתגברך עלי (הוא, ישע' לז כח). זועפים, מתרעשים (ראב"ע, בראש' מ ו). שהתרועה קול המתרעש שנקרא להם טרופטא (רמב"ן, חידושי ר"ה לדף לג:). ולפיכך נתרעשו שמים וארץ (ר"י גיקטיליה, שערי אורה, לט:). ויחרד כל ההר מאד וכו' שההר עצמו נתרעש (ר"י אברבנאל, שמות, מתן תורה). כשהרשע דורס על הארץ היא מתרעשת (ר"מ אלשיך, איו' לח ד). אם תרכב על הסוס ותאחוז ברסנו למעלה ותדחוק בבטנו וכו' יתרעש קפיצות קפיצות (הוא, שם לט כ). כל עצמותי יתרעשו בפחד לקרוא בשמו ולעבדו שכם אחד (חרדים ז, מה.). כי מלאכי עליון נרתעים ומתרעשים בהללם לפניו וכן הגלגלים מתמוגגים ומתגעשים בשירם (שם, עד.). — ואמר הפיטן: ואז יתרעם הגלגל ויתרעש הכסא (ר"א קליר, וחיות, קדוש' מוס' ר"ה). ארץ מטה ורעשה, בסהר שלישי התגעשה, גריה חיתם נרעשה, דוד בשורה ותתרעשה (הוא, ארץ מטה, קרוב' א שבוע'). מקדישים ולא מחרישים, רועשים ומתרעשים (ר"י הלוי, ארץ התמוטטה, זמורה ח, 311). — ואמר המשורר: אזי לבה נתרעש, עינה נשאה לשמים (ר"י נג'ארה, זמירות למגילה).

— פִע', °רִעֵשׁ, — כמו הִפע': משכן במים, דלקם באש, רעשן ברוח, בערן בשבעה, נהגם בי"ב מזלות (סוף ס' יצירה). ושמע קול ברקים מרעשים העולם וקול זוועות (מעשה ירושלמי, נוסח כ"י תימן, הוצ' זלוטניק, 51).