א. רִעְרֵעַ

* 1, פ"י, —  רִעְרַע את האשה הסוטה, השקה אותה בעל כרחה2, zum Trinken zwingen, gurgeln machen; forcer à boire, faire gargariser; to force to drink, make gurgle: נמחקה מגילה ואמרה איני שותה, מרערעין3 אותה ומשקין אותה בעל כרחה (תוספת' סוט' ב ג).

— הִתפ', *נִתְרַעְרֵעַ, —  נתרערעו המים, עלו בקול גרגור וערעור, gurgeln; gargariser; to gurgle: אפילו תקלקל לאחר עשרים שנה היה (המים) מתרערעין4 עליה (ר' מאיר, שם שם ב ב) .



1 [עי' בהערה הבאה.]

2 [יש לראות פעל זה, שבמקומו בא בנ"א ערער,  כשמוש כפ"י במבטא זה או זה של הפעל ב. עִרְעֵר במשמ' שתה בקול גרגור (gurgeln; gargariser; to gurgle), עשה שהאדם שמשקים אותו בעל כרחו ישמיע קול גרגור וערעור.]

3 [כך צוק"מ; בדפוס' מערערין.]

4 [נ"א מתעררין.] 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים