*, קל לא נמצא.
— פֻע', בינ' *מְרֻפָּט, — מנעל מרֻפט, מנעל קרוע ומחֻזק בחוט בלבד: ולא תצא אשה (בשבת) במנעל מרופט1 ולא תחלוץ בו (שבת קמא:). (אין חולצין במנעל) גזירה משום מנעל מרופט (יבמ' קב.).— ובספרות החדשה נוהגת המלה במשמ' קרוע ובלוי.
— הִתפ', *הִתְרַפֵּט,— התרפטו השפתים, נקרעו: מכאן ששפתותיהן של זקנים מתרפטות2 (שבת קנב.). — ובסהמ"א: חתיכה של בגד שקושרין לזקנים ששפתותיהן מתרפטות (ר"ח, שם סו:).
1 [פרש רש"י: מרופט, קרוע מלמעלה, ע"כ, ומעין זה בפרוש ר"ח למקום: רפוי, שמשתרבב מעל הרגל, ע"כ. אך לפי זה אין למלה זו כל גזירה משרש דומה בכל לשון שמית ידועה. אך אפשר שעקר פרוש הצרוף הוא מנעל קשור יחד בחוט, הואיל והוא קרוע, כדגמת בגד מטֻלא וכד'. ולפי זה יהיה רפט לשון קשירה כמו רַבַטַ ربط בערב', ומזה מרבט مربط, חבל קשירה; וצ"ע. ועי' בהערה הבאה.]
2 [פרש ר"ח: משתרבבות או מתאמצות לסתם הפה בחזקה, ע"כ; ורש"י: מתבקעות, כמו מנעל המרופט, ע"כ.]