רִפְסֵד
° 1, פ"י, — קֵרָה, כסה כמו ברפסודות, ואמר הפיטן: מעון יושב קדם נחסדת וגבהי שמים רפסדת (רשב"ג, מעון אדיר, ביאליק-רבניצקי ב, 174).
— הִתפע', הִתְרַפְסֵד, — רכב ושָׁט כאלו ברַפְסוֹדָה, ואמר הפיטן: אמת היתה בפיהו עולמו בהתיסד, משתעשעת על עולמו להתרפסד (יואל הלוי, אמת אתה הוא, סליח' ער"ה).
1 [פעל שגזרו הפיטנים מן רַפְסוֹדָה, עי' שם.]