* 1, ש"ז, ― סימן נִכָּר המורה על מה שקרה, Zeichen; sign(e): מה מיתה שנאמרה בידי שמים מיתה שאין בה רושם, אף מיתה שנאמרה כאן מיתה שאין בה רושם (ר', מכי' משפטים, מסכ' דנזיקין ה, פא:). ומה אש כל המשתמש בו עושה בגופו רושם , כך התורה כל המשתמש בה עושה בו רושם (ספרי דבר' שמג). לא סוף דבר חרב של מלחמה אלא אפילו חרב של שלום שכבר עשת רושם בימי יאשיהו (ירוש' תענ' ג ו). שבכל מקום שכתוב יין בתורה עשה רושם (מד"ר במד' י). בשעת השמד היו הפולחין לובשין סנדלים מסומרים והיו עושין רושם בארץ והיו בנות ישראל יוצאות ורואות את סנדליהן רשומות2 בארץ והיו מתיראות ומפילות (ר' יוחנן, דב"ר ליברמן, 82). ― ורשׁם שבמדת המשקה, סימן למדה: המודד את הבור בין לעומקו בין לרוחבו אינו בכי יותן, אמר לו ר' טרפון מה לי כשמדדו לעומקו מה לי כשמדדו לרחבו, אמר לו כשמודדו לעומקו רוצה למשקה שברושם כשמדדו לרחבו אינו רוצה במשקה שברושם , אמר לו אם כן יהא משקה שברושם טמא למשקה שברושם טהור, אמר לו וכו' אי אפשר למשקה שברושם עד שיהא למטה מן הרושם (תוספת' מכשיר' ב יד). ― ובסהמ"א: הכתיבה בכל האומות הם רשמים וחקיקות מונחים כפי ההסכמה (דונש בן תמים, פי' יצירה, כג). נעשה (האדם) בחותם כמטבע העשויה על ידי רושם שקורין קוי"ן3 בלעז (רש"י, בראש' א כז). שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם (הוא, שם כח י). חביותיהם של חרס היו וגפין אותם במגופת חרס וכו' וטח בו טיט סביב המגופה והוא קרוי רושם (הוא, ב"מ כג:, ד"ה ברשום). ואל יהיה רחוק בעיניך הראות רשמי ענינים אלהיים נכבדים בעולם הזה התחתון (ר"י א"ת, כוזרי א עז). ואף על פי שמריו בלבל אותו עליו והפסידו נשאר לו ממנו רשמים (ר"י א"ת, כוזרי ה כ,  ושם, ההקדמה הרביעית). כל מקום שאתה מוצא רושם רגלי אדם וכו' שם אני עומד לפניך (מדה"ג שמות יז ו, הופמן, 181). שהגדר או הרושם נותן הבנה ציורית במה שיש לו גדר או רושם (ר"י אלבו, עקרים ב ו). הרושם רשמים וצורות בכותל ובששר וכיוצא בהן כדרך שהציירין רושמים הרי זה חייב (רמב"ם, שבת יא יז). היתה המדה של אחד מהן והיו בה רשמין לידע חציה, שלישה ורביעה וכיוצא בהן כיון שהגיע לרושם מן הרשמים קנה ראשון ראשון ואע"פ שלא נתמלאת המדה שכל רושם מהם כמדה בפני עצמה שהרי של אחד מהן היא המדה והוא סומך על הרשמים שבה (הוא, מכירה ד י). (על שרשי רגלי תתחקה) קרא הרושם שעושים רגליו שרשים (אוהב משפט לאיוב, צא.). דכיון שנדונו בגיהנם לעולם רושם גיהנם ניכר בהם כמו שניכר הרושם בשולי הקדירה (ריטב"א על ר"ה א, כג.). התפעלות מעט שקרה לאם בימי עבורה יעשה רושם בולדה (ר"י עמדין, מגדל עוז, ק:). ― °ועשה חרון האל רשם, הכה פצעים נכרים: ויחר אף ה' במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי, אמר ר' שמעון בן יוחאי כל מקום שנ' חרון אף נעשה רושם חוץ מזו, וחכמים אומרים אף כאן נעשה רושם דכתיב אהרן אחיך הלוי (מדה"ג שמות ד יד, הופמן, 37). שכל הקללות וארורים והחרמות ושמתות וכו' יהי רצון וכו' שאל ישלטו בנו ואל יעשו רושם (יהי רצון מלפניך, סדר התרת נדרים). ― ואמר המשורר: וריבך ריב ותן מקום לשלום ותשכן חרבות אל נדנים, ולמה יעשה רשם חרונך ושנאה תעמד מאב לבנים (משלם בן שלמה דאפיאירה, בסוד עדה, ברודי, ידיעות מכון שוקן ד, סא). ― °ובהשאלה רֹשֶם במשמ' הכר בזכרון האדם ובנפשו, Eindruck; impression: הכעס הוא תוגה או רושם נפשי' (ר"י מסיר ליאון, נופת צופים ג ב, 113). ההתפעליות הם רשמים אשר יגיע, בחושינו ממוחשיהם כרשמים שיקבלו ממה שימושש מן החם והקר וכו' וכמו הרשמים שיקבל חוש הריח מן הריחות (אמו"ר לראב"ד א א, 6). אלו דברי תורה שהם מוסרים עושי פרי ועושים רושם מאחר שנכנסים בתוך לבו (הקד' של"ה). כל המוכיח ביושר לבב דבריו עושים רושם שכחם גדול להגיע עד לב שומעם (ר"מ אלשיך, איוב ו כה). ראיתי שהעביר בקולמוס בלי נימוס ועשה הדבר קצת רושם בלבי שאותו הגאון וכו' עלה עשן באפו ח"ו על שבאתי לחשוב של דבריו (שו"ת חות יאיר מג). הספר הזה ראוי שישים לבו עליו וכו' כי הוא גולל לעינינו ציור שלם מחיי מצרים מבלי אשר ישבית בכל זאת את הרושם הכללי (גוטלובר, הקד' ספר ממצרים). ― °ובמשמ' השפעה: ועוד שלכל הכוכבים ומצבי הגלגלים רושם ועזר בו (ר"י א"ת, כוזרי ה יד). ― °ורשם היום במשמ' תאריך, רשימת היום בכתב: והוא (אלכסנדרוס) מצא ממכתב נקתניבור וכו' את משפט מולדו ואת רשם היום והשעה והרגע (יוסיפון יג). ― °ורשם במשמ' סימון, הגדרה: וכאשר נבאר כונת מין מאלו המינים הנה כשנזכירהו בסוגו והבדלו נקראהו גדר ואם נבארהו בסוגו וסגולה מסגולותיו נקראהו רשם או חק, דמיון זה אמרֵנו בגדר האדם חי מדבר וכו' ואם בארנו שם האדם כשנאמר שהוא חי רחב החזה או שנאמר הוא חי נצב הקומה או חי צוחק הנה לאלו נקרא רשמים (מלות ההגיון י).